close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

די לסגפנות: העולם הזה נברא כדי שנהנה ממנו

"הנאה מהעולם הוא דבר חיובי ונצרך. בריא, טוב ומועיל. העולם נברא בשבילנו ולמעננו, בשביל שנהנה ממנו ונשתמש בו לכל צרכינו די סיפוקינו" • הרב מענדל ראטה ב'בלוג של המשפיע' בוחר בדרכו של הרב'ה מאיזביצא, ומכריז: אין מקום בדורנו לסגפנות המיותרת

40
הדפס

בין הזמנים הגיע. ריחה הטוב של פריחת האביב מנשב באוויר. כמה יפים הם מראות ההמולה והחיים בימים אלו. צעירי הצאן, אשר ישבו כל זמן החורף בישיבה, אברכי כולל או אנשי עמל, לוקחים קצת חופש מעמל יומם, יוצאים אל האוויר הצח, אל הגינות והמעיינות, שדות ופרדסים, טועמים את טעמו הטוב והמתוק של יופי הבריאה. קובעים עתים לתורה, מתפללים שלוש תפילות, ומאווררים את הנפש לתקופה קלה. רואה אני מתחת לבניין מגוריי חבורה של בחורים העוזרים לאיזה מפעל של ׳קמחא דפסחא׳. הם מלאים חיות ועשייה, מלאים אנרגיה ורעננות. דומה כי העולם תופס לו שעה של קורת רוח. כזו היא תקופת פריחת האביב - רווח להתבונן. ואם כי ידיהם של רבים עסוקים בניקיון יסודי של הבית לחג הפסח, אך דומה כי גם מלאכה זו מעניקה סיפוק רב לעוסקים בה, כמה שהיא מפרכת. שמעתי פעם פתגם שבני אדם אוהבים לראות שלושה דברים: מעיין שזורם, מדורת אש שבוערת, ואנשים חרוצים שעובדים. יש בכך אמת פנימית עמוקה. כשרואים אנשים שעובדים, רואים לרגע את מימושה של הבריאה. זהו היופי של העולם, שאנשים מממשים את עצמם ועובדים ביגיע כפם. חן אלוקי נסוך על הטבע ועל רגעים של מימוש הטבע. לא בכדי אמרו צדיקים וחסידים כי ׳הטבע׳ שווה בגימטריה ל-׳אלקים׳. יש קשר ביניהם, מסתבר.

טוב, לא שכחתי גם אני שהגיע הזמן לצאת אל הפרדס ולהתבונן ביופייה של פריחת האביב. פלאי הבריאה. אז זה היה די ברור - הפרדס שמול ביתנו באשדוד, פרדס התפוזים. בחורשה הירוקה שעל ידה אני לומד כל שבוע לפני שבת קצת 'איז׳ביצא תורה'. חציתי את הכביש ונכנסתי אל הפרדס פנימה, פרדס גדול העומד חוצץ בין העיר אשדוד לבין גן יבנה. ולפתע נזכרתי בברכה היפיפייה שנתקנה לברך בחודש ניסן: ״ברוך, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, ליהנות בהם בני אדם״. איזה יופי של ברכה. כמובן שנעמדתי מול שני אילנות ובירכתי בשמחה את הברכה המרעננת הזאת, בלבי אני אומר לעצמי: חבל שאין מברכים אותה לפחות פעם בחודש. רק שאולי אז זה היה נשחק קצת. אם זה היה כמו קידוש לבנה, למשל. אבל הברכה הזאת, איך שהיא משמחת לי את הלב. למה זה משמח לי כל כך את הלב? בגלל שאני שומע פה חידוש רעיוני מופלא במילים של הברכה: "אשר ברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם״. השם יתברך ברא לנו בריאה נפלאה ויפהפייה בשביל שנהנה ממנה. לא פחות ולא יותר. לא בשביל שנתגבר עליה ונתכחש אליה, לא בשביל שנתנתק מהנאותיה וחוויותיה, אלא בשביל שנהנה ממנה כל שניה ונמצה את יופיה וטובה.

חזרתי מהפרדס הביתה וכולי הרהורים על הברכה הזאת. אני חושב לעצמי, איך זה מתאים דבר כזה עם מה שהתחנכתי תמיד, שצריך לברוח מהנאות העולם הזה ולהשתדל כמה שפחות ליהנות ולהתענג מתענוגות והבלי העולם? והרי במשך שנים ידעתי לומר שכל העולם נברא אך ורק בכדי להתגבר עליו ולברוח ממנו, והכל מסביב זה רק יצר הרע. טוב. אני מוציא עוגה מהמקפיא, מברך ואוכל, ולאחר מכן מברך ברכת 'על המחיה', ופתאום אני תופס את עצמי מברך: "על ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו, לאכול מפריה ולשבוע מטובה'. עד כדי כך? לשבוע מטוב הארץ? ואני ממשיך: ״והעלינו לתוכה, ושמחנו בבניינה, ונאכל מפריה, ונשבע מטובה, כי אתה ה׳ טוב ומיטיב לכל״. זהו, זה כבר עצר אותי. האם באמת אכן נברא העולם בשביל שנהנה ממנו? אז מה עם כל הסיפורים ששמענו תמיד על גדולי הדור איך שוויתרו ופרשו מהנאות העולם? איך זה מתאים אחד עם השני? ופתאום אני נזכר באיזה מדרש מעניין: הקב״ה אומר לאדם הראשון: ״עולם יפה בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי״. הבורא מתייחס בחמלה ובכבוד אל הבריאה ומבקש מאדם הראשון - בראתי לך עולם מדהים ויפיפה, אל תקלקל אותו, שמור עליו יפה, הוא בשבילך. כמה מדהים. אז רגע, מהי ההשקפה הנכונה פה? כן ליהנות, לא ליהנות, ליהנות קצת... מה, מי, איך?

האמת שהטיול הזה בפרדס התפוזים הזכיר לי אפיזודה של ימי נעוריי בישיבה. סיפור בהיסטוריית העבר שלי, שכנראה לא אוכל לשכוח בחיים. זה היה בישיבה גדולה, בתקופת ההתפתחות האישית שלי. אח, כמה שהיא לוותה בקשיים גדולים, ההתפתחות האישית. אבל לא עכשיו המקום והזמן. ביום מסוים החלטתי והתחלתי להוציא עלון ישיבתי לכל הבחורים. שם הייתי כותב את הגיגיי ורגשי לבי. כמובן שזה לא עבר לי בקלות, הסגנון הפתוח והעכשווי שהשתמשתי בו אז, במאמריי. אך איכשהו בדרך נס זה החזיק מעמד במשך שנתיים, לא יודע איך, כמובן שהיו מתנגדים והיו מעריצים וסיפור שלם. כשסגרו לי את העלון בישיבה בגלל מאמר מסוים שכתבתי, ועברו כמה חדשים, אמרתי לעצמי: לא מסוגל, אני חייב להמשיך לכתוב. מאז ילדותי אני כותב וכותב ולא מפסיק. נראה לי שהייתי היחיד בכיתה שאהב את לימודי ׳חיבור וסגנון׳. אם אתה נולד עם זה, אינך יכול שלא, וגם הרגשתי שיש לי הרבה מה לומר לבני הנעורים שלומדים בישיבות. אז פשוט הוצאתי עלון עצמאי וחילקתי באיזה 15 ישיבות, בירושלים ובבני ברק. זה שרד בדיוק 5 עלונים, כי בעלון החמישי קצת העזתי יותר מדי לכתוב את האמת שבלבי. תמיד אני קודם קופץ לאש, ואחר כך בודק מה קרה. נו, ומה כבר כתבתי שם בעלון ההוא? כתבתי שם: "לו הייתה לי ישיבה, הייתי מוסיף כמה נהלים למערכת ולסדר היום - קומזיץ פעם בשבוע, למשל, סימפוזיון פעם בחודש. כבר כתבתי בנושאים אלו בעבר, פה בבלוג. אבל הדבר הכי נורא ואיום שכתבתי שם זה ש -"לו הייתה לי ישיבה - הייתי מוציא את הבחורים פעם בשלושה חדשים לשדות ולפרדסים, לפגוש ולחבק את הטבע. תתארו לכם", כתבתי שם, "אנחנו יוצאים לפרדס, מטפסים על עצים, וקוטפים תפוזים. האין זו חוויה מדהימה? הטבע הוא הרי גילוי אלוקי כה עצום, והוא הרי נברא בשביל שנהנה ממנו, מטעמו המתוק ומיופיו המדהים".

נו נו... זה מה שהיה חסר לי. לא אשכח בחיים את התקופה הזו. המאמר הזה עשה כזה ט-ר-ר-ם, עד שדיברו נגדו בכמה ישיבות. זה גרם לוויכוחים רבים בין בחורים, ולכעס גדול אצל כמה אנשי חינוך. אמנם היו גם אז כמה אנשי חינוך מכמה ישיבות שאמרו לי בשקט: אתה כל כך צודק, והלוואי שהרבה דברים במערכת הנוכחית ישתנו, אבל בגדול, אני ממש 'נשרפתי' אז בעולם הישיבות. לא יכולתי לחזור לישיבה עד שהבטחתי שאין עוד שום עלון, ונאסר עלי לעשות קומזיצים וכל סוג קשר כזה עם הצעירים. הייתי אז כל כך שבור ורצוץ. הייתי בחור מבוגר ולמדתי חברותות עם בחורים צעירים, אבל כשחזרתי לישיבה הם התביישו ללמוד איתי, כי זה היה כאילו שהתגלה שאני ׳כופר׳ או משהו כזה. איך אסביר לכם את ההרגשה האיומה הזו. הייתי הרוס ושבור מבפנים לגמרי. הסתגרתי בבית לשבוע לבד עם עצמי. הוריי כבר גרו אז באשדוד, ואני עוד נשארתי בדירה הישנה שלנו בבני ברק. לא סיפרתי כלום להוריי בשבוע הראשון. רק בכיתי כל השבוע לבד. בכיתי כי ידעתי שהאמת איתי ושנעשתה לי עוולה גדולה. ידעתי שאני צודק, ושהחינוך הזה, לשנוא את העולם ולהיות מנותק ממנו לגמרי, הוא מטומטם. "מותר, מותר ליהנות", רציתי לצרוח ברחובות. העולם הוא גדול ויפה והוא נברא בשבילנו, לא בשביל שנשנא אותו. רק בשביל שנאהב אותו, שנאהב כל נברא ונברא. כל אדם, כל עץ וכל פרח.

הלכתי אז לרבי מאמשינוב שליט״א והראיתי לו את המאמרים. הוא קרא את כל חמשת המאמרים של הגיליון העצמאי הזה שהוצאתי לאור. עמד בחדרו והתנועע ככה, כמו לומד סוגיה עמוקה בש״ס, בשיא הרצינות והעומק, קרא את הכל בעיון, ואחרי זה הסכים לי לכל מילה שהייתה כתובה. הוא אמר לי אז: "אינני רואה כל בעיה בשום מילה שכתבת. אלו דברים פשוטים, המתקבלים על הדעת. רק אולי היית צריך להוסיף גם איזו שורה שכמובן שכל זה לא בא להוריד מהתביעה שהאדם מחויב לתבוע מעצמו גם כשלא הולך לו בקלות וכו', אבל ברור שהעולם הוא טוב, גדול ומדהים וצריך לתת לנפש להתרחב וליהנות, כמובן ברוח התורה והמצוות, ובמידה נכונה ומתאימה. טוב, איך נסחפתי עם הסיפור הזה. הרבה גלים באוקיינוס עברו מאז. אבל בחיים לא החלטתי לחשוב אחרת ממה שכתבתי אז. זה כל כך ברור לי בפנים.

רק שהאמת היא שלא חייתי עם הגישה הזאת מאז ומתמיד. הסבא רבא שלי, ר׳ אהרל׳ע ראטה זצוק״ל, מי שעל שמו קרויים הרבארלאך ממאה שערים, נראה לי שלא בדיוק היה זורם איתי בכל מה שכתבתי שם במאמר. דווקא אתמול היה היארצייט שלו, יום ההילולא השבעים, ו׳ ניסן תש״ז. הוא ייסד את חבורתו עם תקנות חזקות של פרישות, והטיף די רבות לניתוק מהעולם. הוא היה אדם קדוש וסגפן. אינני יכול לשכוח את הקונפליקטים האישיים שהיו לי בימי בחרותי, כשניסיתי ללכת בדרכי הסבא שלי, אך כל פעם נשבר לי מחדש. אוח, כמה שהתייסרתי בפנים בחיפושי הדרך. על כל רוגאל׳ע שאכלתי הייתי בטוח שיוציאו אותי מלאכי חבלה מהקבר ויחטיפו לי מכות בשוטים של אש עד שהכרס תיבקע. היום אני לא מאמין לרגע בהבלים כאלו, וכי בשביל זה ברא הקב״ה את המאכלים הטעימים, בשביל שמלאכי חבלה יכו אותי בשוטים? וכי לא כך אנו מברכים ׳ונאכל מפריה ונשבע מטובה׳? נשבר לי מהדרך של התרחקות מהעולם. ארך לי כל כך הרבה זמן לבנות את השקפת עולמי לבד, כי לא מצאתי אז הרבה שידברו על כך בגלוי.

עד שמצאתי את 'תורת איז׳ביצא'. שם גיליתי שהוא מדבר הרבה על הנאות העולם הזה. כך הוא, למשל, כותב בפרשת שופטים (ד״ה כי תבוא): "שבני ישראל מטבעם אוהבים את העולם ואת טובו, ואין להם כוח לגדרים וסייגים מיותרים שמרחיקים את העולם מהם, ועל כן ההדרכה הנכונה היא שצריך לזכור שהבורא יתברך נותן את כל טוב העולם. ובלשונו: ״היינו שתביטו להנותן (שתזכרו מי שנותן לכם בטובו את הכל), ואז תהיו מותרים להתפשט בכל תענוגים מעולם הזה, רק הכל יהיה בקדושה״. בפרשת פקודי הוא כותב, שכיוון ששבט לוי שהיו אנשים רוחניים היו מסוגלים להתנתק מהעולם בשביל עבודת ה׳, לכן קיבלו ציווי מיוחד שלא יחשבו רק על טובתם בעולם הבא אלא שיראו ״שגם בהווה ייטב להם, ועוד ביטויים רבים כאלו. זה בעצם היה אחד החילוקים בין קאצק לאיז׳ביצא: הרבי מאיז׳ביצא היה התלמיד הכי גדול בחסידות ׳קאצק׳, אך הוא עזב את קאצק בגלל שהוא לא התחבר בסופו של דבר אל כל הדרך החריפה הזו, והוא ייסד דרך אחרת ושונה לחלוטין - דרך שמאפשרת את החיבור המלא עם העולם וטובו, ובתוך העולם היא רואה את גילויו המלא של השם יתברך. אז סבא רבא שלי כנראה היה יותר בעניין של קאצק. בתקופה מסוימת בבחרותי הייתי קורא את ׳בית קאצק׳ של ר׳ לייבל לווין, וממש מדמיין את עצמי מצטרף לחבורה שם. אבל באיזשהו שלב ברחתי מחבורת קאצק לחבורת איז׳ביצא. כנראה שיש לי שורש נשמה אחרת, או שאולי אנחנו פשוט בדור אחר כבר. נראה לי שהדור הזה מה זה מתאים לכל תורת האיז׳ביצא. האמת היא, שאנשים לא יודעים אפילו עדיין איך הוגים את המילה הזו: איז׳ביצא , אבל לדעתי זה הולך להיות הטרנד הבא בעוד כעשור. טרנד, אני מתכוון בקטע טוב, גל רוחני, כמו ברסלב. כי איז׳ביצא זוהי דרך עם הרבה הרבה חיבור לעולם. בדיוק השבוע ראיתי ספר חדש שיצא, שנקרא ״עצות ממי השילוח (איז׳ביצא)״, ואתמול ראיתי שיהודי אחד עשה עבודת דוקטורט ארוכה ונפלאה על הגותה הייחודית של איז׳ביצא. כנראה שהאור הזה התחיל משהו לפעול.

אז בכמה מילים: איך באמת מיישבים את המובאות השונות מחכמינו ז״ל, שמצד אחד מטיפים להנאה מהבריאה הנפלאה שנבראה בשביל בני האדם, אך מצד שני נראה שהם מטיפים לפעמים לניתוק מהעולם והוויותיו? אז יהיו שיגידו שאלו אכן שתי דרכים שונות, קאצק ואיז׳ביצא. אבל אני חושב שבמבט מעמיק יותר נראה כי חז״ל, בגדול, לא הטיפו לפרישות מהעולם כלל. הייתה בזמן חז״ל כת ה׳איסיים׳ שהטיפו לניתוק ופרישות מהעולם, אך חכמינו ז״ל לא הסכימו עם הדרך הזו כלל, רק שהתנאים והאמוראים עצמם, בגלל שהם חיו ברמה רוחנית כה גבוהה, הם פשוט לא הרגישו כל כך הרבה את הצורך באכילה, שתייה וכדומה. אם אינך מרגיש צורך נפשי לאיזו הנאה, אין שום סיבה שתעשה משהו סתם מיותר. אבל ככל שהאדם מרגיש צורך בהנאה ומזון לנפשו, וודאי שיש לו לתת לנפשו את ההתרחבות לה היא זקוקה.

מי שאמר דברים ברורים בנושא זה היה המהרי״ל בלוך בספר ׳שיעורי דעת׳. אני רוצה להעתיק את לשונו (ח״ד מאמר פלס מעגל רגליך), וז״ל: "באמת צריך לדעת כי עניין לצורך (קרי: הנאה לצורך הנפש) יש בו מדרגות מדרגות, ואין זאת אומרת שאסור לו לאדם לקחת מהעולם הזה רק כדי קיום נפשו ויותר מזה ׳שלא לצורך׳ נקרא, אלא עניין ׳לצורך׳ מתאים לכל אחד כפי מדרגתו ותכונתו, כי כל מה שנצרך לאדם למען יעמוד על מתכונת נפשו כדי שיהיה במצב של רצון ושמחה, שרק אז ערים כישרונותיו וחיים בו כל כוחותיו - בכלל ׳לצורך׳ הוא. ומובן כי לרוב בני האדם דרוש לזה לקחת מן העולם ׳יותר מכדי הסיפוק׳. דרוש הוא לתענוגים גשמיים, לטיול ולחברת בני אדם, ולהתענג מנועם הטבע וכדומה. ומאחר שנחוץ לו כל זה, אם יגמור בנפשו לפרוש מהנאות אלו, הרי הוא בכלל ״אל תהי צדיק הרבה, למה תישומם״. ומלבד יחידי סגולה, כמו הגר״א ז״ל או רעק״א ז״ל. קדושים כאלו אינם צריכים להנאות גשמיות, כי נפשם מתמלאת מהתענוגים הרוחניים שיש להם לאין שיעור מעבודתם בתורה ומצוות. אבל מי שלא הגיע למדרגה רמה כזאת, לו יש צורך אף לתענוגים גשמיים המעוררים בו את כוחותיו וכישרונותיו, המרחיבים את דעתו ומשביעים אותו רצון. ואם יחסר את נפשו מהם, ׳יחסרו לו חיים׳ ולא תהיה לו שלמות האדם כפי שנצרך לעבודת הבורא החפץ באדם השלם״. עד כאן לשונו.

זהו, נראה לי שהדיבור הזה מבהיר את הנושא בצורה הכי ברורה ואין הרבה מה להוסיף. הנאה מהעולם הוא דבר חיובי ונצרך. בריא, טוב ומועיל. העולם נברא בשבילנו ולמעננו, בשביל שנהנה ממנו ונשתמש בו כל צרכינו די סיפוקינו. ׳שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה׳. ולמי שעדיין חושב שאלוקים ממש מזדעזע כשהוא רואה אדם שרוצה ליהנות מהעולם ומהנאותיו ורוב טובו, וממש באותו רגע רוצה לירות בו ירייה בראש, אני מזכיר לו לצאת כעת אל השדה ולברך בשמחה את ברכת האילנות. ׳ברוך, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, ליהנות בהם בני אדם׳. המשך יום יפה שיהיה לכם, חברים.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
את המאמר הזה פרסמת לכבוד היאצייט של סבא שלך משומרי אמונים? תתבייש לך (ל”ת)
 22:51 04/04/2017
1
 
אתה רוצה לעשות את תאוות ליבך, בבקשה, אבל למה אתה מנסה להמציא לך היתר בשם התורה?, קדש עצמך במותר לך אמרו חז"ל, הלא כן? (ל”ת)
 22:52 04/04/2017
2
 
בכל מקום שאתה שם את ידך, רק עקום אתה רואה (ל”ת)
 22:53 04/04/2017
3
 
הבנו. כל שבאבניק נהיה מלך...  
אהרלה 23:05 04/04/2017

דור אומלל שכזה בו כל אחד שחלם משהו הופך את זה לשיטה. לא צריך לדבר על נהנתנות בדור הזה כי זה קיים מספיק ב"ה יותר מכל הדורות שחיו עד היום.
את הנהנתנות לשיטה מראה על פגם פנימי בנפש האדם. בבחינת "שווא עבוד אלוקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית&qu של פריקת עול מוסרית באיצטלה של עבודת ה' כביכול. אף אחד לא אמר שעבודת ה' צריכה להיעשות בעצב אבל מכאן ועד זלזול מרומז בעובדי ה' הנושאים בעול תורה ומצוותיה המרחק רב.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
4
 
יישר כח גדול!  
אליעזר 23:15 04/04/2017

"הגיע הזמן להאמין שריבון העולמים נותן לנו חירות לחיות את החיים הכי יפים" ביני לנדאו

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
5
 
דברים פשוטים אך צריכים חיזוק (ל”ת)
מאיר 23:19 04/04/2017
6
 
שכחת?!  
 23:40 04/04/2017

(אבות ו) כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
7
 
     הוא לא שכח, פשוט הילדון הזה חושב שהוא מבין יותר טוב......, (ל”ת)
 03:25 05/04/2017
 
     הרב דסלר כותב שאין הכוונה שצריך באמת לחיות לפי התנאים  
קודם תדע ללמוד 10:14 05/04/2017

הרי כתוב גם "דרכי דרכי נועם...&qu , אלא הכוונה אם המסירות שלך לתורה היא בצורה כזאת שגם אם בשביל ללמוד הייתי צריך לחיות לפי הנתונים הנ"ל , היית ממשיך ללמוד-זה מראה על רמת הרצון שלך ללמוד ,בשום מקום לא כתוב שאדם צריך לסגף ולענות את עצמו , הפרישה מהחיים היא דרכה של הנצרות לא היהדות.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
לא "תורת איז'ביצא&q היא , אלא "תורת הדעת של טעלז"  
חזרת בתשובה? 23:42 04/04/2017

כפי שהינך מצטט בעצמך. כלך לך מרסיסי ווארטלאך חסידיים לתורה סדורה ערוכה ומוטעמת -היא תורת הדעת של ישיבת טעלז כפי שעיצבוה הגריי" בלאך ובניו הקדושים הי"ד זצ"ל. הראשון שלך שהרעיון נכון ולא רפורמיסטי, כמו כן קח עצה טובה לתמיד - "אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול" (פסחים קי"ב א ) - כלומר אם אתה אומר דברי חידוש או דברים הנראים כחידוש ותמוה לאנשי העולם , הבא לך אסמכתאות ברורות ומוכיחות מאדם גדול ובר סמכא.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
8
 
מילה בסלע  
יהודי נחמד 23:49 04/04/2017

לאנשים קשה לקבל שינויים לחשוב שכל העולם נברא להנות בני אדם ולעבוד את השי"ת מליובאביטש נ"ע לימד שאין דבר בעולם שנברא שהוא רק מנגד לקדושה בזמנו כולם התנגדו לרדיו לטלויזיה ללווין לתקליטים והיום כולם הבינו ומשתמשים בזה לקדושה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
9
 
     נכון, חבד הראשונים לאמץ גישה זו ולכן אין שם נשירה, וגם חבדניק מאוד פתוח  
 10:28 05/04/2017

לא מוריד זקן ותמיד! לבוש בטלית קטן.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
מה כולם אשמים לחינוך הנוקשה שקיבלת? (ל”ת)
מישהי 00:02 05/04/2017
10
 
אתה כותב מדהים (ל”ת)
 00:22 05/04/2017
11
 
אשריייייךךך חיזקת אותנו (ל”ת)
 00:48 05/04/2017
12
 
אתה פשוט הדיוט - אתה ביזוי לאיזביצא  
חגי 06:01 05/04/2017

האם איזביצא זה דרך של הפקרות, של זנות?
התאוות שלך ושל חבריך על תרכיב על אנשים שאתה לא גרגיר עבורם

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
13
 
     האם את ה"אהבת ישראל הגדולה" שאתה מפגין לכותב למדת מאיזביצ'ה או שזה רעיון שלך? תתבייש לך. (ל”ת)
שאלה אליך 10:15 05/04/2017
 
     כאשר אדם נופל על גחלים, נשרף. (ל”ת)
חגי 12:09 05/04/2017
 
     אתה באמת מטומטם חגי או רק עושה את עצמך  
הבנת הנקרא אדון חגי מסכן 16:12 05/04/2017

צודק מאה אחוז, הוא כתב פה במאמר שבספרי איז'ביצא כתוב ''מצוה גדולה לזנות ולהתפקר''. דפוק לגמרי? הוא כותב ליהנות מיופי הבריאה האלוקית.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
שלמה המלך ידע על טיפוסים כמוך והזהיר שמח בחור בנעוריך אבל דע לך על הכל יביאך ה' במשפט מה חשבת אהבל (ל”ת)
 07:54 05/04/2017
14
 
     'מה חשבת אהבל' זה המשך הפסוק??  
שמור על פיך במקום לצטט פסוקים 16:20 05/04/2017

הרי כתוב במפורש שמח בחור בילדותך, ועם זאת זכור שלא לעבור על התורה כי על כל אלה וכו'.
ליהנו מיופי הבריאה ככל הידוע אין איסור, אולי מצוה של לראות מה רבו מעשיך ה'.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
מה מבין חמור במרק פרות  
ברל 09:06 05/04/2017

מה מבין אחד כמוך בקוצק-אפס אחד גדול

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
15
 
     לפי סגנון הדיבור שלך אתה בטוח "מבין" גדול בקוצק.... (ל”ת)
שמערל 10:16 05/04/2017
 
כל שבוע אתה מוציא שפן אחר מהשק, ולאט לאט מתגלה לפנינו אדם לבוש כחרדי, וחושב כאחרון החילונים..... (ל”ת)
 09:26 05/04/2017
16
 
     רק חושב? כנראה שגם מתנהג....., הלכה למעשה לא (ל”ת)
 14:10 05/04/2017
 
ממליץ בחום על המאמר של הרב בלוך  
מאיר 10:02 05/04/2017

במאמר שם (פלס במעגל רגלך) יש ממש בהירות בעבודת השם איך להנות מהעולם בצןרה המושלמת ומאידך לעבוד את הבורא בצורה המושלמת .
ישר כח על המאמר
אנשים לא מודעים כמה כח יש להנאה והוא המניע הגדול של האדם בחיים ובלי זה האדם קמל. אי אפשר לדרוש מכולם להנות רק מדברים רוחנים. אפשר להנות מדברים טבעיים ולהפוך אותם להכרה בבורא וכדומה. אבל על הנאה אי אפשר לוותר . והאתגר לכוון את הכל לעבודתו.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
17
 
צודק לגמרי (ל”ת)
יוני 11:44 05/04/2017
18
 
מאור עניים  
 13:11 05/04/2017


ספר מאור עינים - תהילים
" לומר שכל דבר שבעולם נברא לצורך האדם והאדם לעבוד קונו וכל מה שברא הקודשא בריך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו נמצא בכל דבר יש כבוד של הבורא ובהסתכל האדם בכל דבר ומבין כבוד הבורא הרי מתייחד עם הכבוד ואז מתקן הדבר ההוא כי לא נברא הדבר ההוא רק בשביל שיובא על ידה כבוד הבורא והרי נתקן הכבוד על ידי האדם ההוא ודומה לזה אמרו רז"ל הרואה אילנות בימי ניסן מברך וכו' וכן הרואה בריות נאות ושארי דברים שמנו רז"ל ובהיפוך אמרו אם הולך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה וכו' הרי זה מתחייב וכו' כי לא נברא הדבר להסירו מעבודת בוראו אדרבה לקרב אותו לעבודתו וזהו שאו מרום עיניכם שרשאי אתה להגביה ולישא עינים לרום באופן שכל דבר שתראו אז ראו מי ברא אלה רצה לומר שעל ידו תראו כבוד הבורא ומי בראם והמציאם ובאופן אחר לא אלא צריך להיות שח עינים...&q

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
19
 
מאור עיניים - עיין בפנים וראה פלא  
מנחם נחום 13:42 05/04/2017


ספר מאור עינים - תהילים
"...ו לומר שכל דבר שבעולם נברא לצורך האדם והאדם לעבוד קונו וכל מה שברא הקודשא בריך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו נמצא בכל דבר יש כבוד של הבורא ובהסתכל האדם בכל דבר ומבין כבוד הבורא הרי מתייחד עם הכבוד ואז מתקן הדבר ההוא כי לא נברא הדבר ההוא רק בשביל שיובא על ידה כבוד הבורא והרי נתקן הכבוד על ידי האדם ההוא ודומה לזה אמרו רז"ל הרואה אילנות בימי ניסן מברך וכו' וכן הרואה בריות נאות ושארי דברים שמנו רז"ל ובהיפוך אמרו אם הולך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה וכו' הרי זה מתחייב וכו' כי לא נברא הדבר להסירו מעבודת בוראו אדרבה לקרב אותו לעבודתו וזהו שאו מרום עיניכם שרשאי אתה להגביה ולישא עינים לרום באופן שכל דבר שתראו אז ראו מי ברא אלה רצה לומר שעל ידו תראו כבוד הבורא ומי בראם והמציאם ובאופן אחר לא אלא צריך להיות שח עינים...&q שם בהמשך דברים נפלאים בעניין...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
20
 
כדאי לקרוא  
שי 13:46 05/04/2017

תנועת המוסר של הרב דב כץ בחלק של הסבא מסלבודקא שם מבאר דברים בטוב טעם ודעת.
תימן הקדושים לא סיגפו עצמם אלא הלכו בדרך האמצעית הישרה כמו שכתב הרמבם בהלכות דעות, וגם בהקדמה לפירוש המשנה אבות עיי"ש

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
21
 
ליטאים גולשים  
דוד 14:03 05/04/2017

לפי תגובות האנטי למאמר אפשר להיווכח כמה ליטאים אברכים בני תורה יושבי כולל דוגלים בסגפנות גולשים באינטרנט ולא מפספסים אף כתבה ומילה

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
22
 
צודק במאה אחוז מענדל תמשיך  
אוהד 15:18 05/04/2017
23
 
תמיד יהיו פה האנאלפאבית שיקראו מילים שהרב ראטה לא כותב  
הרב פינקוס זצ''ל 16:18 05/04/2017

היה פעם בשווייץ לאיזה צורך, ונסע נסיעה ארוכה ברכבת בין ההרים. ישב כל הדרך והביט בנוף בהתפעלות. לשאלת תלמידו (שסיפר את הסיפור) איך מתאים ל'אדם-גודל לעשות ביטול תיירה ארוך כל כך, ענה לו כשהגיע למעלה ישאלוני ''שמשון, את שווייץ שלי כבר ראית?'', ואם אענה שלא יקשה הבורא הלא בשבילך בראתיה, כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל... ודוק והבן

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
24
 
ר' מענדל, אתה נפלא! אתה מתוק מדבש! המשך לכתוב ביתר שאת ויתר עז!!!  
יהודי מתוק 22:00 06/04/2017

אל תירתע מהתגובות המתנגדות והפוגעניות שאנשים מפרסמים... לענ"ד אלו הצעקות הכי חזקות שצועקות לך: "ר' מענדל! המשך לזעוק את זעקת נשמתך בקול חזק שנשמע מסוף העולם ועד סופו! אל תפסיק! אנחנו חייבים אותך ואת דבריך! המשך בכל הכח". עלה והצלח ר' מענדל היקר!! באהבה והערכה רבה מאוד מאוד.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
25
 
המאמר יפה ומעניין אבל יש בו מידת מה של נאיביות.  
אדם פשוט 02:26 07/04/2017

כל התיאורים היפים על בחורי ישיבה שנושמים קצת אוויר, ועומלים בחלוקת קמחט דפסחא וכו' , יש כאן נאיביות. היית באמת עם רצון לקרב ולחזק את עולם הישיבות, היית מוצא דרך לעשות זאת מבפנים. הרחק הרחק מעיני מצלמות העיתונאים.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
26
 
למה אתה מרגיש כאילו האיז'ביצער בכיס שלך?  
יוחנן 11:40 07/04/2017

הפכת את האיז'ביצער הקדוש לאחד שראה בהנאות העולם הזה מטרה. תאכל! תשתה! תהנה! כי מחר נמות. לפי דבריך ניתן לתת גם דרור לעיניים. תשטוף את העיניים, ותסתכל על כל הבריות היפות בעולם, כי בשביל מה הן קיימות אם לא להנות בהם בני אדם.
< לא יכול להתיימר שלמדת את תורת איז'ביצא לעומקה. אתה מלקט פה ושם קטעי דברים, ומפיל על האיז'ביצער את כל ההיתרים לתשוקות העולם הזה.

קצת הרחקת לכת.
קך דוגמא לגבי הרוגאלע הקדוש שהתייסרת בימי בחרותך. יש דרך גם איך לאכול רוגאלע, וכך כותב האיז'ביצער הקדוש:

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
27
 
     מחילה, אבל ממש לא הבנת את ר' מענדל היקר  
יידלע 22:40 12/04/2017

הוא לא טען הרבי מאיז'ביצא אמר שהנאות אסורות הינן מותרות חלילה. ברור לכל שהן אסורות וזה ברור היטב גם לר' מענדל. כל מי שהבינו שהוא טוען כנ"ל, פשוט הבינו לא נכון. הנאה מנוף יפה אינה כהנאה ממראה אסור. איני מבין מדוע אתם משווים בין דברים כאשר ההבדל ביניהם כל-כך ברור. ה' אוהב אותנו! ובאהבתו הוא רוצה שיהיה לנו נעים, וכיף, והוא רוצה שנהנה! יש גישה כזו אצל הרבה מגדולי ישראל במשך הדורות. כך למשל אצל רבים מאדמו" פולין. וסימוכין חזקים מאוד לכך רואים בפסוקי התורה: "ויתן לך הא-להים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש&quo "ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך" "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" "יצו ה' איתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך" ועוד פסוקים רבים מאוד מאוד.... ה' גם מצוה אותנו להישמר לא לשכוח אותו, מרוב עושר וברכות. לא שהברכה פסולה, אלא היא טובה, וצריך לזכור שהיא מה' ולעבוד את ה' מתוכה. זוהי גישה של הרבה צדיקים. מועדים לשמחה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
 
הבעיה היא שרוב העולם לא יודע להבדיל בין תאוות העולם לבין הנאה בקודש מהעולם (ל”ת)
 19:38 09/04/2017
28
 
אם אתה נמצא בדרגה הזו, אשריך בעולם הזה. אם אתה מכריח ומתענה - אתה מרגיש מאושר? ושמח? באמת?  
 14:21 15/06/2017

אם אתה מכריח את עצמך ואת סביבתך להסתגף ברמות לא-לך, והראיה היא שלרוב הציבור רע עם סגפנות, אתה מאבד גם את עולם הזה וגם את עולם הבא שלך.
ב

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
29
 
     עוד אחד שחושב שמבין בקאצק.  
טאמשוב 10:47 15/09/2017

גם אביך וסבך לא הבינו בקוצק,אתה מבין?.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו