close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
חדשות אחרונותמומלצים ב'בחדרי'
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

משבת ועד שב"ס / טורו של אבי בלום

כך הפך השופט אליקים רובינשטיין לחביב החרדים, ופתח את הדלת לחקיקה רטרואקטיבית, גם על חוקי העזר שאושרו בתל אביב

3
הדפס
תגיות: שבתשבאבי בלום

לעיתים ניתן ללמוד על עומק הצרה, בהתאם לזהות הגורם שאליו נושאים עיניים בתקווה. בית המשפט העליון מעולם לא היה מקור תקוותם של הפוליטיקאים החרדים, שעשו הכל כדי להימנע מלהביא נושאים ציבוריים להכרעה בפני הערכאה השיפוטית העליונה במדינה. הדברים נכונים כלפי ההיררכיה השיפוטית עצמה, אך רלוונטיים שבעתיים כלפי כמה מהאישים חובשי הגלימה היושבים על כס השיפוט.

כמה יהודים יראים ושלמים, אנשי ירושלים, שנקלעו בשבועות האחרונים לרוטינה של מעצרים ושחרור בתנאים, יכולים לספר מהאירועים שחוו על בשרם, כי זהות השופט היושב בדין, חשובה לא פחות מאשר ההיררכיה עצמה. פוליטיקאים, כמו עורכי דין, לומדים לזהות מיהו השופט בעל המזג השיפוטי הנכון לעניינם. מי נמנה על בית שמאי ומי על בית הלל. לעיתים, בית שמאי של החרדי מבני ברק, הוא בית הלל של בר הפלוגתא מירושלים – אך זהו כבר נושא למאמר אחר, באווירה אחרת.

אם יש שופט שהפוליטיקאים החרדים למדו לחשוש מפניו יותר מאחרים, זהו השופט אליקים רובינשטיין. היועץ המשפטי סרוג הכיפה, שפתגמים אידישאיים שגורים על לשונו, לא נזקק לחוקי לאום, כדי להנחיל את ערכי מסורת ישראל בפסקי הדין שיוצאים תחת ידיו. האיש שלא מפספס לימוד דף יומי, שוזר מקורות מהתלמוד ומהלכה, מאמרי מוסר ופתגמים יהודיים, עד שכל קריאת פסק דין נדמית לקונצרט של יהדות ומשפט, הלכה וערכאות. הוא לא מפסיק לפרוט על המקלדת ולהנחיל שני עולמות, כאשר מפסק דין לפסק דין הוא רק מוסיף והולך במעין 'תחרות רובינשטיין' עצמית, שאף פעם לא נגמרת.

רובינשטיין מכיר את החרדים לפני ולפנים. לא רק מהיכל המשפט בו עולים אינספור נושאים הנוגעים לציפור הנפש החרדית, מהיכל בית המדרש ממנו הוא שואב את השראתו לפסקי הדין הארוכים והמגוונים, ומהיכל בית הכנסת הרב-גוני של שכונת קטמון בירושלים, בו הוא מתפלל לצד חרדים. את הפוליטיקה החרדית, מכיר אליקים רובינשטיין, לפני הכל מהכנסת. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, הוא כיהן כמזכיר ממשלתו של יצחק שמיר. לא היו שנים בהן רקדו פוליטיקאים חרדים על כל החתונות - ובשבוע הזה אפשר להוסיף ולומר על כל הקתדרלות - כאותם ימים, של ממשלות האחדות, התרגיל המסריח והממשלה הצרה שהוקמה בשלהי תקופת שמיר.

נחלים שוצפים של תקציבים זרמו באותם ימים. כספות אטומות הכילו הסכמים עלומים – שאת חלקם הציע שמיר בשעתו לתלות על הקיר. רובינשטיין הכיר את הנפשות הפועלות, והן מצידן למדו לדעת שיש עם מי לדבר. בשנה הראשונה לכהונת רבין הוא נותר בתפקידו כמזכיר הממשלה, והיה שותף לקשרי העבודה ההדוקים עם שר הפנים שתפקד כמנכ"ל של המדינה, חרף העננה שריחפה מעל לראשו. את דמות האיש שנוח לבריות, הוסיפו הפוליטיקאים להכיר גם כשמונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

רובינשטיין נחשב עד היום לרבי לוי יצחק של היועצים המשפטיים לדורותיהם, כזה שדן פוליטיקאים לכף זכות - ועל כך עוד ידובר בהמשך. לא פלא אפוא, שכאשר מונה האיש לבית המשפט העליון, גם פוליטיקאים חרדים חשו שסוף-סוף נבחר לתפקיד, מישהו שמבין את השיח, מכיר את השפה. גודל הציפייה – התחרה רק בגודל האכזבה.

נוטף דיו

בחודש הנוכחי חגג השופט רובינשטיין בר מצווה כשופט בבית המשפט העליון, אך הפוליטיקאים החרדים חשו למן הרגע הראשון, שעם היבחרו, הם קיבלו על עצמם עול.

כחובש כיפה, המכיר את המגזר הדתי והחרדי, נבחר רובינשטיין לא אחת לשבת בהרכבים הנוגעים לנושאי דת ומדינה – שהציבור החרדי עומד במרכזם. כמעט בכל הפעמים, יצאו החרדים כשידיהם על ראשם. די להתבונן בפסיקות של השנים האחרונות, כדי להגיע למסקנה. רובינשטיין ישב בהרכבים שדנו בחוק טל, והוביל באיטיות את התהליך שבסופו ביטל בג"ץ את ההסדר – רגע לפני הבחירות שהזניקו את יאיר לפיד.

הוא הרביץ מוסר בחרדים ביושבו בהרכב שביטל את הבחירות בבית שמש, וסובב את הסכין (מטאפורית, משפטית), תחת שר האוצר המכהן יאיר לפיד, כשביטל את הסדר הבטחת הכנסה למשפחות אברכים, בעיתוי שבו היה ברור לכולם, כי פוליטית, החרדים לא יוכלו לתקן את המעוות. כמי שהיה בשר מבשרה של המערכת הפוליטית בתפקידיו הטרום-משפטיים, רובינשטיין הבין היטב מהי המשמעות של מתן פסק דין בעיתוי שכזה, אך קולמוסו החד, נטף דיו.

לזכותו ייאמר, שהאיש לא ניסה להסתיר את עמדתו ולא הצניע את דעתו. פוליטיקאים חרדים שהכירו אותו מהפן המקצועי כמזכיר ממשלה וכיועץ משפטי, למדו לראשונה לזהות את השקפת עולמו מבין השורות של פסקי דינו. הוא סיפר לא אחת, בפסקי דין שונים, על מקבצי הנדבות החסונים המופיעים בבית הכנסת שבו הוא מתפלל, ותיאר אותם ככאלה שכלואים בסיטואציה שנכפתה עליהם.
בפסק הדין בו בוטל הסדר הבטחת הכנסה, הוסיף רובינשטיין בשלהי פסק הדין אנקדוטה ספרותית, בלתי משפטית בעליל, מבית הכנסת בו הוא מתפלל, כשתיאר כיצד הופיע בסוף התפילה בחור חרדי צעיר שפנה בקול נרגש אל המתפללים. "לדבריו", כתב רובינשטיין, "הוא עומד להינשא ואין בידי אביו לסייע לו. אחד המתפללים שאינו מן הקמצנים התריס לעברו אולי תלך לעבוד. מי שנתן נתן, אך התמונה העגומה של צעיר בריא המקים בית לא מקצוע וללא פרוטה לפורטה נותרה בזיכרוני". בתקופת שפל שבה הודר הציבור החרדי מכל מעגלי ההשפעה, וחטף מכה אחר מכה, הפסקה הזאת שהתווספה לפסק הדין, הייתה כמו אגרוף בבטן הרכה.

דוגמאות נוספות במרוצת השנים לא חסרות, עד שפוליטיקאים חרדים התבטאו לא אחת, כי ישמחו להופיע לפני כל שופט אחר מלבדו. כל ההקדמה הזאת, ממחישה לאיזו סיטואציה נקלענו – כשהשבוע, בעתירת המרכולים בתל-אביב, השליכו הפוליטיקאים החרדים את יהבם על פסיקת השופט חובש הכיפה, שהם נהגו לסנוט בו במשך שנים.

תוספת שבת

בזכותה של שבת מלכתא, חזר רובינשטיין השבוע למשבצת חביב החרדים, אותה נטש ברגע בו מונה לתפקיד השיפוטי רם המעלה. השופט רובינשטיין לא דחה את עתירת התאחדות הסוחרים והעצמאים שעתרו לבג"ץ בבקשה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בסוגיית פתיחת העסקים בשבת בתל אביב, ובהחלטתו, ביקש לקבל את עמדת המדינה. בכך, מאפשר רובינשטיין לחברי הכנסת החרדים לדלג על המוקש הגדול ביותר, במסגרת דרישתם לשנות את הסמכות לאישור חוקי העזר – ולחייב את אישור שר הפנים, רטרואקטיבית, גם על חוקי העזר שאושרו בתל אביב.

לפני שבוע, הבהיר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, כי יהדות התורה לא תיסוג מדרישתה להחלה רטרואקטיבית של הצעת החוק, למרות הנפיצות הציבורית, ההתנגדות של כחלון וליברמן, והחשש מהזרמת שמן למדורת השבת של יש עתיד – שאותה אין בכוחו של אף רב ראשי או שר חינוך לדחות.
"אל תתייחסו בציניות להתחייבות שלנו. מתפקידנו לשמור על הפרהסיה הציבורית של ישראל ולא נוותר בעניין הזה", אמר לי גפני לפני שבוע, וכשאמר בלהט את דבריו, הוא דיבר כיליד תל-אביב, שכבוד השבת יקר לו, גם בעיר העברית הראשונה – שאחרים כבר איבדו לגביה תקווה.

ההחלטה של רובינשטיין, מנטרלת את הרכיב הרטרואקטיבי, לפחות נכון לעכשיו. דרעי היושב שבעה על אמו שהלכה לעולמה, ומנוחם על ידי כל בכירי המדינה, שוחח על כך השבוע במהלך השבעה, כצורך שעה, עם הבכירים שהגיעו לנחמו. אל בית המדרש יחווה דעת (שהועדף על פני בית המדרש תפארת יצחק – לא בגלל המיקום, אלא מפני כבודו של בעל המקום), עלו ובאו כל בכירי המדינה, חילונים כחרדים. זכתה האם המנוחה שהלכה לעולמה בערב שבת – ששמירת השבת תרחף באולם המנחמים, במשך כל ימי השבעה.

בשיחות שנערכו בין החברים החרדים, הציע שר הפנים, ממקום מושבו הנמוך אך המכריע, להמתין לפסיקת בית המשפט העליון לגבי הדיון הנוסף בסוגיית המרכולים בתל אביב. דרעי העריך על סמך שיחותיו עם גורמים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, שהמדינה תסכים בתגובתה, לדרישת הסוחרים לקיום דיון נוסף. אם כך אכן יהיה - טען דרעי - הרי שההחלה הרטרואקטיבית כלפי תל אביב ממילא תהפוך ללא רלוונטית, עד לפסיקת הבג"ץ. נטרול הרכיב הרטרואקטיבי, יאפשר לחברים החרדים להתמקד בשינוי חקיקתי עביר יותר ונפיץ פחות, ששם את הדגש על החלה פוזיטיבית של אישור שר הפנים לחוקי העזר והעברת סמכויות האכיפה משר העבודה לשר הפנים.

הקדנציה הקצרה של דרעי כשר הכלכלה - שבמסגרתה היה השר המכהן היחיד שנפגש עם הנשיא הנבחר של צרפת עמנואל מקרון, בתפקידו אז כשר כלכלה מקביל בממשלת צרפת - הסתיימה בין השאר בגלל חוסר רצונו של השר החרדי לחתום על היתרי העבודה בשבת. השבת רודפת אחריו, וכיום מוצא עצמו דרעי בראש החזית שהועידו לו חבריו, כשהוא דורש את העברת סמכויות האכיפה משר העבודה חיים כץ – לידיו.

בסופו של דבר, על סמכויות האכיפה יקום וייפול דבר. במסמך שהובא כאן לפני כשנתיים, והופק על ידי קואליציית 'שבת שוויון', נחשפו הנתונים המגוחכים של מספרי הפקחים הלא יהודיים ברשויות השונות. באשדוד, לדוגמה, דווח על פקח אחד ויחיד שעוסק ברישום עסקים הפעילים בשבת (ראש העירייה, יחיאל לסרי, הבטיח בשעתו להגביר את האכיפה. שווה בדיקה). מי שרוצה לשמר סטטוס-קוו, צריך להתחיל את העבודה דווקא בערים המסורתיות, בהן האכיפה מתבצעת מן השפה ולחוץ, במקרה הטוב.

השר חיים כץ שמצוי בעצמו בעינה של סערה משפטית לא פשוטה, סירב השבוע לשמוע על נטילת הסמכות מידיו. במפלגות החרדיות תמהו מדוע ושאלו עם מי הוא מתואם, שלא על דעתם, אך האמת שהתשובה במקרה שלו הרבה יותר פשוטה. סגן שר הפנים משולם נהרי שכיהן למשך תקופה קצרה וכואבת כסגן שר הרווחה, למד בדרך הקשה, כי קל יותר להוציא שקל מהארנק האישי של ביבי, מאשר להוציא סמכות כלשהי מהשר כץ (חיים כץ, למרות שהמסקנה נכונה גם לכץ ישראל).

תוספת שבת

אחרי שהמפכ"ל כבר רמז בעבר לאן נושבת הרוח בחקירות המשטרה נגד נתניהו, ואחרי שהפרקליטה שמובילה את התיק הוסיפה את הקריצה שלה בשבוע שעבר – נותר רק היועמ"ש מנדלבליט כמשענתו האחרונה של ראש-הממשלה. יותר מכל משבר פוליטי הקשור לשבתות, חגים וימי החולין – חקירות נתניהו הן אלה שישפיעו על אורך חייה של הממשלה הנוכחית, שאיש ממרכיביה לא שש להתפזר.
ביבי יכול רק לקוות שאגף האח"מים המיוחד שהוקם במעשיהו, ימשיך להתרוקן – מבלי שהבכירים היושבים בו יוחלפו בבכירים בדרגתם, המכהנים כיום. יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר שוחרר השבוע וגם תקופת השליש של אולמרט קרובה להגיע. חברים מספרים שאת הספר בן 1200 העמודים בהוצאת ידיעות אחרונות, שהחל לכתוב עוד בתקופה שעיתונאי המערכת בשם יאיר לפיד עזר בשכתובו (לפי פרסום 'גלובס' מ-2010), מתכוון אולמרט להוציא לאור, רק אחרי שיצלח בשלום את ועדת השחרורים.

ערב יום העצמאות, בא בשערי האגף המיוחד הרב הראשי לשעבר הרב יונה מצגר. באופן מפתיע, אנשים ששוחחו עמו השבוע סיפרו שבקולו נשמעה תחושת השלמה. אולי בגלל שהמנגינה האחרונה שליוותה אותו, הייתה הפסיקה בערעור של בית המשפט העליון שקיבל את עסקת הטיעון והפחית את השנה שנוספה לו בפסק דין המחוזי, ואולי בגלל השקט שנשאר, אחרי כל הבלגן. התנאים בהילטון של אגף האח"מים משופרים. שלושה בחדר, בלי מיטות קומותיים, אך עם כל כללי השב"ס הקפדניים שנשמרים, דומה שהיתרון הגדול הוא בעיקר בניתוק מהמוני האסירים. בלי מניינים אומנם כמו באגף התורני – למעט שבתות וחגים, אך עם הרבה פחות רעש באוזניים וצלצולים.
שירות בתי הסוהר השקיע מיליונים בבניית האגף, ולא מתכוון לסוגרו ולפרקו גם אחרי שחרורם של האח"מים היושבים בו כיום. משימת הקדנציה של נתניהו, ואולי בכלל מלחמת חייו, היא לדאוג לכך שהבא בתור, יהיה אחר מלבדו.

אולי יעניין אותך גם

פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
העיקר , זה שס עם רבי אריה מכלוף שליטא (ל”ת)
 11:13 10/05/2017
1
 
     מעשיו בגדר ...הבצל שהתבצל.  (ל”ת)
 15:32 10/05/2017
 
בלי קשר לשופט רובינשטיין  
בוקר טוב אליהו 11:19 10/05/2017

תמיד ידענו שחובשי הכיפה הסרוגה עוינים את היהודי החרדי.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
2