close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
22.08.2017
 
חדשות אחרונותמומלצים ב'בחדרי'
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

עו"ד יוסי שגב הורשע בהתחמקות מתשלום מע"מ ב-2.7 מיליון שקל

לפי כתב האישום, שגב ייצג את ליז הרדי, בתו של המיליארד שאול אייזנברג, שהיתה באותה תקופה תושבת ואזרחית ישראלית, וכדי להתחמק מתשלום מס, הציג מצג שווא כלפי המדינה לפיו ייצג את האם, לאה אייזנברג, שהיא תושבת חו"ל

1
הדפס
צילום: פלאש 90
צילום: פלאש 90

שבע שנים אחרי שהוגש כתב האישום נגד עו"ד יוסי שגב, שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל פרדלסקי, הרשיעה אותו הבוקר בדיווח כוזב והתחמקות מתשלום מע"מ של 2.7 מיליון שקל. השופטת זיכתה מחמת הספק את אחת החברות בבעלות שגב.

סכסוך הירושה בין יורשיו של המיליארדר שאול אייזנברג, שרכושו נאמד במאות מיליוני דולרים הגיע לפשרה עוד ב-1998 אבל ספיחיו הגיעו שנים רבות לאחר מכן. ב-2010 המדינה הגישה כתב אישום נגד שגב, שהיה אחד מעורכי הדין של בני המשפחה.

על פי טענת רשות המסים, שגב ייצג את ליז הרדי, בתו של אייזנברג, שהיתה באותה תקופה תושבת ואזרחית ישראלית, וכדי להתחמק מתשלום מס, הציג מצג שווא כלפי המדינה לפיו ייצג את האם, לאה אייזנברג, שהנה תושבת חו"ל. שגב, שטען לרדיפה אישית, אמר כי אמנם ייצג את ליז הרדי, אולם השירות שנתן לליז סייע באופן ישיר לאם לאה.

במקביל, שגב הפסיד לאחרונה בתיק האזרחי שהתנהל, לאחר שהוא הגיש ערעור על שומת המס שהוצאה לחברה בבעלותו - שלפיה שכר טרחה של 15.6 מיליון שקל שקיבל חייב במע"מ. בספטמבר 2016 הכריעה השופטת מיכל אגמון-גונן, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי לא הוכח מבחינה עובדתית כי המערערת, או מי מטעמה, נתנו שירותים משפטיים ללאה אייזנברג, ואילו "המדינה הוכיחה באמצעות ראיות רבות, לרבות עדויות סותרות של עו"ד שגב עצמו בנושאים רבים, ובעיקר באמצעות מסמכים מזמן אמת כי השירות המשפטי שניתן ע"י עו"ד שגב, ניתן לליז הרדי, ומשכך לא ניתן ללאה אייזנברג".

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היתה למי נתן שגב את השירות המשפטי, להרדי או לאמה. זאת, כאשר אין מחלוקת כי הרדי היא זו שנתנה ייפוי כוח למשרד שגב, היא זו שבשמה הופיע המשרד בערכאות ולפני צדדים שלישיים, והיא זו שעמה היו למשרד ארבעה הסכמי שכר טרחה. גם אין מחלוקת כי משרדו של עו"ד וינרוט ייצג את לאה אייזנברג, הופיע בשמה שלה בערכאות ואף גבה ממנה שכר טרחה.

שגב טען כי נתונים אלו מצביעים על הייצוג הפורמלי. לטענתו, על אף שהייצוג הפורמלי ניתן להרדי, הרי השירות המשפטי של משרד שגב ניתן לאמה, היא זו שנהנתה מהשירות באופן מהותי, על אף שהדבר נעשה באמצעות ייצוג פורמלי של בתה.

רשות המסים לא הכחישה כי האם (באמצעות עו"ד וינרוט) והרדי, (באמצעות שגב), שיתפו פעולה בחלק מהתקופה בה התנהל הסכסוך, כך שחלק מהפעולות שביצע שגב היטיבו גם עם האם. עם זאת, לטענתם אין בכך כדי להשליך על השאלה למי ניתן השירות.

אולי יעניין אותך גם

פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
כמה שנים בפנים, אינדיקציה לדרעי כמה שנים ישב בפנים (ל”ת)
 13:56 19/06/2017
1