close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

ליצמן הותיר את הזירה הקשה מכל, לחברים אחרים מיהדוה"ת וש"ס

שני חברי-כנסת פעילים ודינמיים בש"ס וביהדות התורה נפגשו לשיחה ערה. אם תוכן השיחה ביניהם היה מוקלט ומודלף, סטייל שיחתם של השר דרעי והמקליט מביתר עילית – אלף התנצלויות בישיבות סיעה משותפות לא היו מכבות את הבעירה

5
הדפס
שבת לעצמו
דרעי וליצמן. צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90
דרעי וליצמן. צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

מי שלא ראה את צהלת כחלון ואיווט, בנט ושקד, בישיבת הקבינט ביום שני, לא ראה שמחת מיניסטרים מימיו. הפרצופים החמוצים של החברים שהתחייבו להתנגד לחוק ההמלצות והצביעו בעד – העידו עד כמה איש מרכיבי הממשלה לא שש להתפרק מרצון, אבל השמחה פורצת הגבולות בישיבת הקבינט היוותה הוכחה הרבה יותר עליזה.

את זר הפרחים הממלכתי היו צריכים הנוכחים המאושרים לשלוח לשר זאב אלקין, שברגע של שפיות החדיר תובנה נכוחה למוחו של ראש הממשלה. במוצ"ש עוד היה זה השר לוין שהעביר את מסריו של ראש הממשלה. "אין סיכוי שנעלה השבוע להצבעה את חוקי השבת. ציבורית נצא נורא", הוא אמר לדרעי בשיחת טלפון וזה מצדו הודיע כי ייעדר מישיבת הממשלה. אחר כך באה ההיעדרות המשותפת, בצוותא עם גפני מישיבת ראשי מפלגות הקואליציה. אם העמדה של לוין הייתה נותרת בעינה ושולטת בכיפה בלשכת ראש הממשלה – גם ישיבת הקבינט הייתה נותרת מיותמת מנוכחות חרדית.

"הצעד הבא היה מן הסתם הכרזה על כך שהחרדים לא יתמכו בחוק ההמלצות, מה שהיה מדרדר את המערכת הפוליטית לכאוס של מערכת בחירות", התנחמו בדיעבד בלשכת ראש-הממשלה רגע לפני שעלו על המטוס לתפוס ראש ביבשת האפריקנית – יעד אליו היו שמחים לגרש לא רק פליטים, אלא גם כמה פרקליטים. אלקין שהודר במשך תקופה ארוכה ממוקד קבלת ההחלטות בלשכה, הוחזר ברגע האמת וסיפק את הסחורה. הוא הסביר לנתניהו את נחיצותה של קיום ישיבה משותפת עם החברים החרדים, ובכך מנע הדב הרוסי מסיעת הליכוד, מיסקלקולציה חורפית נוספת, שעלולה הייתה להוביל לבחירות.

כמו במתווה הכותל, שבמסגרתו צידד בעמדה החרדית, אלקין הוא השר הבולט שממשיך להוכיח לויאליות לשותפים החרדים, לכל רוחב הגזרה. בוויכוח שבין כחלון לפרוש, סביב השאלה האם הייתה התחייבות בעל-פה מצדו של כחלון, תוך כדי המו"מ הקואליציוני, לתמוך בפסקת ההתגברות, במידה וחוק הגיוס ייפסל בבג"ץ – אלקין מצדד בעמדת סגן השר החרדי. כחלון מצדו, מכחיש שהבטיח להצביע בעד, ומוכן כיום רק לתמוך בחוק עם שינויים מינוריים – כשלעתיד לבוא, במידה וגם הוא ייפסל, הוא מוכן לכל היותר לשקול בחיוב תמיכה עתידית בפסקת ההתגברותחוק ההמלצות, וגם זאת כתורה שבעל פה גם כן – ששבעים פנים לה.

בישיבה שנערכה ביום שני בלשכת השר דרעי, בנוכחות השר המתפטר ליצמן, סגן השר פרוש, ח"כ מקלב ונציג הבונים החופשיים השר לשעבר אריאל אטיאס, התחוור לכל כי הסיכוי שכחלון יחצה את הכביש מרצון ויתמוך בפסקת ההתגברות – פשוט לא קיים. בשביל לאלץ את האיש להצביע בעד – צריך כנראה להפעיל לחץ פיזי מתון מהסוג שהפעיל נתניהו ערב ההצבעה על חוק ההמלצות, ואת זה חברי הכנסת החרדים לא מסוגלים לעשות במצבם כיום, חרף כל כותרות השבת הדרמטיות והצהרות ה'תחזיקו אותי'.

המסקנה העגומה מאותה ישיבה הייתה שאפילו שינויי הנוסחאות כהמלצה להצעת חוק מתוקנת, עדיין לא גובשו. גפני שחושש מגרירת רגליים והיקלעות לממערכת בחירות, דוחף לכך שהשינויים יגובשו במהירות ויקודמו בהליך חקיקה מהיר. התיקונים אמורים להיות מינוריים, מה שיאפשר לבג"ץ לפסול את החוק במהירות שבה חייל חרדי פושט את מדיו עם כניסתו לשכונת מגוריו. הכותרת האמיתית של השבוע, זו שנוגעת לנו באופן מהותי בהרבה, היא בכלל בסוגיית הגיוס. אם חוק מתוקן יוגש, וסעיפיו לא יהוו יותר מתיקונים קוסמטיים, גובר הסיכוי שהוא ייפסל בבג"ץ עוד לפני מערכת הבחירות הבאה. במציאות שכזאת, רכבת השבת, רק תוביל את יאיר לפיד לתחנת הגיוס.

ביקורת פנים
כותב השורות, אבי בלום
כותב השורות, אבי בלום

בתווך שבין הנחת האקדח על השולחן במערכה הראשונה, לבין קול נפץ הירייה שנשמע במערכה השלישית – נפגשו שני חברי-כנסת פעילים ודינמיים בש"ס וביהדות התורה לשיחה ערה שנכחו בה עדי שמיעה. אם תוכן השיחה בין השניים היה מוקלט ומודלף, סטייל שיחתם של השר דרעי והמקליט מביתר עילית – אלף התנצלויות בישיבות סיעה משותפות לא היו מכבות את הבעירה.

תוכן השיחה של השניים שיקף כמעט במדויק את עמדתם של מרבית חברי הכנסת החרדים, שהאמיצים מביניהם הביעו את עמדתם בחדרי חדרים, והחששנים רק רימזו והביעו את אשר על ליבם בניד ראש כתגובה לדבריהם של אחרים. היות ומדור זה אינו נוהג להכניס ראשו בין הרים, ניתן לדבר אפוא אך ורק על שיקולים פוליטיים טהורים, ובמישור הזה, לא נמצא מי שילמד זכות על הצעד החד-צדדי של שר הבריאות.

החברים מיהדות התורה ומש"ס כאחד, הרגישו שדווקא בשבועות האחרונים חלה התקדמות חיובית. רכבת חוקי השבת, יצאה מהתחנה ורק שעת ההגעה המדויקת לרציף נותרה עלומה. החצנת הדרישה החרדית, והוצאתה מהחדר הסגור של ראשי הסיעות לאולפני החדשות – כבר הזניקה את לפיד בסקרים במשבר הקודם. אחד מחברי הכנסת התבטא בחריפות והזכיר על איזו אישיות נאמר שאפילו מהטעויות של עצמה – אינה לומדת.

את עיקר הקיטור, הוציאו החברים על הקטר ליצמן – במישור הנוגע לחוק הגיוס, אודותיו דובר פה תחילה, בהתאם לסדר החשיבות האמיתי, ולא החדשותי. חבר אמיץ, בעילום שם כמובן, הזכיר שליצמן נמנע באופן שיטתי מללבוש לרגליו מגפיים צבאיות ולהיכנס לביצת ועדות הגיוס. מוועדת פלסנר הזכורה לרע, עבור לוועדת שקד וכלה כיום בוועדת לוין – ליצמן הותיר את הזירה הקשה מכל, לחברים אחרים מיהדות התורה ומש"ס. מצדו נפלו אלף, מימינו רבבה, אליו – כל זה לא נגע. הפלירט של השר המתפטר עם אנשי הפלג שבא לידי ביטוי לאחרונה בסירובו לחתום על מכתב מחאה נגד המפגינים והתנגדותו לעצירת התקציבים – הוכיח שלא מדובר רק בהיעדרות מסיבות בריאותיות.

באסוציאציה למטבע הלשון שטבע נתניהו על ההם שמפחדים, ניתן לומר כי גם חברי הכנסת החרדים, חששו השבוע מלומר על לבם. הם, וביחד עמם גם חלקים נרחבים ונכבדים מהתקשורת החרדית, מסיבות ידועות עליהן מיותר להרחיב, ואשרי אדם מפחד תמיד. את הקול הזה, שבא מפיהם של מרבית חברי הכנסת החרדים, שווה להשמיע במלוא עוצמתו, למרות הנמכת הווליום בשאר המוקדים.
"איזו אלטרנטיבה מחכה לנו מחוץ לממשלה?", שאל אחד מהחברים, "האם גבאי שליצמן הכריז עליו כמועמד ראוי ולגיטימי, הוא זה שאנו רוצים להכתיר במקום נתניהו? אותו גבאי שמכריז בכל מקום שהוא בעד תחבורה ציבורית בשבת? ואולי ליצמן מחכה ללפיד, שניזון ממשברים כאלה? ואם ביבי ייכנע בגלל הלחץ הפומבי, נרוויח משהו? בציבור רק יתפרש שהוא נכנע לסחיטה שלנו והזעם שיעלה ויצוף – יתורגם לעוד ועוד מנדטים של לפיד. לפיד שאל איפה הכסף, ואני שואל: איפה ההיגיון?", סיכם החבר שהזכיר את אזהרת מרן הגראי"ל שטיינמן מפני מגבלות הכוח והגדיר את ליצמן כמי שעושה "שבת לעצמו".

ערב הכרזת ליצמן על התפטרותו, עלה לשידור אחרי שתיקה בת חודש, יו"ר ש"ס אריה דרעי, שסיפר בטון חמצמץ בראיון לתוכנית פילפוליטיקה (בהגשת יעקב ריבלין והחתום מעלה) כי ליצמן התקשר אליו והודיע לו על האוליטמטום שהציב בפני ראש הממשלה. דרעי שביטא השבוע בקול את העמדה הרעיונית שחבריו ביהדות התורה השמיעו בלחש, תפס את עצמו תוך כדי הראיון והפליג בשבחיו של השר ששם את השבת בראש מעייניו. חז"ל לימדונו כי מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. על אחת כמה וכמה, שאותו אדם יהא זהיר ברותחי-רותחין. על מה שקורה למי שמדבר יותר מדי, יכול לספר מבית אבא, ח"כ אגודאי שחגג השבוע את שמחת חתונת בנו, באולמות נפרדים. מדור זה, מיותר להדגיש, נמנע מלהכניס ראשו בין הרים ועוסק אך ורק בעניינים פוליטיים (לא) טהורים.

עובדות אלטרנטיביות

כשנאלמה תרועת הפסטיבלים, התייצב שר הפנים בפתח ישיבת הסיעה ופרק רק מעט מאשר על לבו ועל לב חבריו מיהדות התורה. בשיחה שהתקיימה בצהרי יום שני בין ח"כ בכיר ביהדות התורה לח"כ בש"ס שנכח בישיבת הסיעה, הנימה נשמעה ביקורתית בהרבה, קשה כספחת, ובאופן מפתיע, לא רק כלפי ליצמן.

"לא הרווחנו כלום מהמשבר", סיכמו שני החברים מש"ס ומיהדות התורה. לגרסת השניים מש"ס ומיהדות התורה (להלן: "הבלתי מתפטרים"), האיום של ליצמן לפני שבועיים והכרזתו הפומבית כי יפרוש מהממשלה אם יתבצעו עבודות בדימונה – השליכה לזירה שכבר נוטרלה, פצצת מימן. "הרי שתי ההצעות, גם של המרכולים וגם של האכיפה המשולבת, הונחו כבר על השולחן ומועד 21 הימים עד להעלאתן להצבעה התקרב ובא עוד לפני שהושמע האיום", הסביר אחד החברים.

הגרסה של השניים, אם תרצו 'עובדות אלטרנטיביות' סטייל יהדות התורה וש"ס, מתארת סיפור אחר לגמרי, שטרם הושמע ברמה. "כבר לפני שבועיים חוק המרכולים היה אמור לעלות להצבעה בוועדת השרים. אבל אז בא האיום של ליצמן וביבי הסביר שהוא לא יכול להצטייר ציבורית כמי שנכנע לחרדים. הוא השתמש בסמכותו השיורית והודיע לאיילת שקד על משיכת ההצבעה. חשבנו שהשקט יעשה את שלו, ואכן סוכם שהחוק יעלה השבוע, לכל הפחות לדיון, אבל גם זה טורפד אחרי הגל התקשורתי שבא בעקבות התפטרות ליצמן. נתניהו לא היה מודאג כי הבין שליצמן לא מתכוון לפרק את הקואליציה ומדובר במשבר זמני, אבל אז הודיעו דרעי וגפני שהם מחרימים את פורום ראשי סיעות הקואליציה. זה היה הזרז לקדם את החוקים שהיו אמורים לעבור כבר לפני שבוע, אם סאגת ההתפטרות הייתה נחסכת מאיתנו".

מה שהקפיץ בעיקר את אחד החברים המפרגנים היה הפרסום ב"המודיע" על כך שחוקי השבת קודמו במהלך יום ראשון בעקבות התפטרות השר, מקדש שם שמים. "הרי ביום ראשון כבר היה ברור שליצמן לא מאיים להפיל את הממשלה והולכים להסדר חקיקתי של כהונת סגן שר, אחרי שכל הדברים סוכמו עם נתניהו", מסביר החבר המפרגן, "מה שקרה בינתיים זה שדרעי וגפני הודיעו שהם לא במשחק ואם לא יוחלט על קידום החוקים בו ביום – הם יימנעו מלהשתתף בכל הפורומים של הקואליציה והממשלה. כל זה נעשה ללא אמירות תקשורתיות וכותרות מאיימות, אלא בדיבור ישיר בתוך החדר. הלקח שלנו הוא הפוך לגמרי מזה שהתקשורת מציירת. מהשפלה פומבית של נתניהו כולנו מפסידים, ומרוויח רק לפיד".

הפניית האצבע, מאשימה או מאדירה, לעבר ליצמן, הפכה לתנועת רפלקס בימים אלה. מעניין הרבה יותר, הניתוח שהשמיע אותו ח"כ מיהדות התורה. "בתוך כל המהומה, שכחנו שמי שהתחיל את המשבר היה בכלל חבר הכנסת גפני שהודיע לפני שבועיים שהוא מפסיק להצביע עם הקואליציה. מי שמכיר את הנפשות הפועלות הבין מיד שליצמן לא יישאר על תקן נהג קטר משני של גפני". אותו גורם מסביר שההתנהלות נמשכת גם בתום המשבר. "הרי נתניהו דפק על השולחן ואמר שחקיקה רטרואקטיבית בתל-אביב לא תעבור. והנה בבוקר יום שלישי, הכותרת ביתד נאמן מכריזה שחברי הכנסת של דגל התורה יגישו הסתייגות וידרשו החלה רטרואקטיבית לחוק המרכולים, גם בתל-אביב. לכולם ברור שזו הצהרה לצרכי כותרת, אבל שלא יתפלאו אחר כך שליצמן לוקח צעד אחד יותר מדי. צעד אחד יותר מגפני".

ליצמן בשבע ברכות לנכדו. צילום: שלומי כהן
ליצמן בשבע ברכות לנכדו. צילום: שלומי כהן

מי שמכיר את אורחותיו ובקיא בסדר יומו של החסיד יעקב ליצמן – לא זקוק לאירועי השבוע האחרון כדי להוכיח את דבקותו ברבו. מי ששוחח עמו אי פעם על האדמו"רים לבית גור אותם זכה להכיר ולשהות במחיצתם, ראה את הניצוץ בעיניים שפוליטיקאי ציני לעולם לא יוכל לזייף. בניגוד לפוליטיקאים חרדים אחרים שכמה מהם מתחו עליו ביקורת (על החסיד כמובן ולא על רבו), הרי שליצמן מציית באמת, לכל אשר יורהו האדמו"ר. בלי אולי ובלי אבל. אשרי הפוליטיקאי שמציית כך לרבו. אשרי האדמו"ר שזהו נציגו.

ההיכרות ארוכת השנים עם ליצמן, פותחת צוהר שמלמד רבות על נאמנותו למנהיג הרוחני. דווקא מאירועי השבוע החולף אי אפשר להביא הוכחה. לליצמן לא הייתה אלטרנטיבה מלבד לקיים את אשר נצטווה. לזכות יח"צניו, המוכשרים במגזר החרדי ואולי אף מעבר לקווים, אפשר לזקוף את נרטיב הציות שפומפם בכל אתר ודוסקס בכל תחנת שידור. יותר משליצמן שמר על השבת, השבת ויחצ"ניה שמרו עליו.

השאלה האם ההתפטרות נחלה הצלחה במבחן התוצאה שנויה במחלוקת (פוליטית בלבד, לשם ההדגשה בפעם המי יודע כמה) בקרב חברי יהדות התורה. בסביבת שר הבריאות בטוחים שרק בזכותם עבר נתניהו משלב הדיבורים למתחם המעשים. חוקי השבת וההכרזה על יום-ראשון-אולי-חצי-שבתון-בערבון מוגבל, לא היו מקודמים אלמלא משבר ההתפטרות. ליצמן יכול בהחלט לומר שבמעשה אחד שלו, הוא פעל יותר מכל האיומים של חבריו.

מן הצד השני, אי אפשר להתעלם מהנזק ארוך הטווח שייגרם. בסקר חדשות 10 שפורסם בערבו של יום ראשון, התייצב יאיר לפיד ראש בראש מול נתניהו, עם 24 מנדטים ליש עתיד, כמו לליכוד. בכיר בליכוד סיפר השבוע שהאינדיקטורים שלהם, מעידים על מצב קשה אף יותר. הפעם הקודמת שסקר שכזה פורסם, הייתה במשבר השבת הקודם – מה שמלמד כנראה שרכבות השבת, מגיעות לאותה תחנת סקרים. חזו חזו מהי כוחה של שבת ישראלית. מה שלא עושים שמפניות וסיגרים, חדשות וחקירות, מחוללת רכבת שבת קטנה.

אי אפשר להאשים רק את ליצמן בהעצמת לפיד. בסביבתו של נתניהו הודו השבוע שהשניים שגורמים לליכוד את הנזק הגדול ביותר, הם איווט ליברמן ומשה כחלון. ההכרזה של השניים כי יימנעו מלשבת בממשלה תחת אבי גבאי, וערוץ התקשורת האלטרנטיבי שהשניים מקיימים עם לפיד במתכונת שני הערוצים שהפכה לאופנה, הפכו שוב את לפיד, אחרי תקופת דשדוש, לאלטרנטיבה היחידה לנתניהו. אריק שרון בשעתו, וגם ביבי בתקופות טובות יותר, היה מוצא את הדרך לגמול רעה תחת רעה לשניים שמתפנקים בשני התפקידים הבכירים בממשלה, ועם מספר לא גדול של מנדטים אוחזים בצווארו של ראש הממשלה. לא החרדים הם סחטני הקדנציה הנוכחית, אלא איווט וכחלון. ביבי במצבו, כמו שמשון נטול מחלפותיו, יכול רק לספוג בשקט, עד לרגע שבו יחליט לזעזע את העמודים ולהפיל את הבית ויושביו, על ראשו.

אם צצה במוחו של נתניהו המחשבה ללכת לבחירות, היא חלפה עברה מן העולם חיש מהר עם פרסום הסקרים. נתניהו העדיף כותרות עכשוויות מביכות, על פני היגררות למערכת בחירות שתרעש ותגעש סביב ענייני דת ומדינה ובמוקדה יעמדו החרדים שלא נוהרים לבקו"ם והרכבות שלא נוהרות בימי ראשון.

על ערך אחד שנלמד השבוע והופנם לכל - אין חולק, ומדובר בחובת הציות של פוליטיקאי למנהיגו הרוחני. אלא שגם בעניין הזה, יש דורשי רשומות שמפלפלים ומוצאים הבדלים: "לליצמן", הסביר השבוע אחד מח"כי יהדות התורה, "יש היום פריבילגיה שאין לאף ח"כ חרדי מוביל, לא בש"ס ולא ביהדות התורה. הוא מחויב לשמוע ולציית לאיש אחד שעל פיו יישק דבר". ב-89', פרסם העיתונאי משה הורוביץ ספר על הרב שך שכותרתו הייתה "שהמפתח בידו". כמעט שלושה עשורים אחרי, ניתן לומר השבוע כי מחזיק המפתחות הועבר מהסיעה הליטאית לסיעה המרכזית.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
אחרי שהחוק יעבר הוא מסוגל לסגור דיל עם יאיר לפיד בתיווך ליברמן  
אחרי שהחרדים יפלו במלכודת של חוק ההמלצות 08:55 29/11/2017

בשביל לסלק את החרדים מהקואליציה ולגייס את בחורי הישיבות לצה"ל בשביל לשפר את עמדתו בדעת הקהל של מצביעי הליכוד שנוטשים בהמוניהם את התמיכה בליכוד

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
1
 
אתה חצוף  
שי 10:01 29/11/2017

לקרוא לבן של הרב שלום כהן המקליט מביתר עילית לאיפה הדרדרת

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
2
 
כולם אחראים, והיחיד שלא איכפת לו כלום והעיקר רייטינג (ל”ת)
המשוגע מהספינה 10:22 29/11/2017
3
 
בקיצור: ליצמן פוגע בשבת ביודעין בשביל כותרת (ל”ת)
ריאלי 11:50 29/11/2017
4
 
     לטוב או לרע, ליצמן פעל בהוראה ישירה מרבו (ל”ת)
 21:50 29/11/2017