close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

מי שממתינים לשובו של ליצמן למשרד הבריאות, הם דווקא 'הפלג'

הסיכוי שכחלון יעביר חקיקה עוקפת בג"ץ לטובת החרדים, שווה ערך לסיכוי שנכד מסוים (לשם המשל בלבד), ייצא מגדרו ויפרגן לנכד מחצר מתחרה שמתמודד עמו ראש בראש, על כרטיס הכניסה למועצת הנכדים. בעניין הזה, והפעם לא כמשל וגם לא כנמשל, אלא כמציאות כאובה, אי אפשר שלא לצטט את מה שהשמיע השבוע ח"כ חרדי בכיר: "אם ר' אהרון לייב היה בשיא כוחו ותפארתו, הוא לא היה מאפשר לנו להתקשקש כמו תגרים על חוק המרכולים, כשגורל עולם התורה מצוי בסכנה"

5
הדפס
אין מלך בישראל
כחלון בסיור בישיבת פוניבז' לפני כשבועיים
כחלון בסיור בישיבת פוניבז' לפני כשבועיים

בבוקר שלמחרת הפגנונת הימין בירושלים שבה השתתפו שלושה מחברי סיעתו, התיישב שר האוצר משה כחלון לצדו של נתניהו במליאת הממשלה. מהאיש שהמליך יו"ר קואליציה כאמסלם, כשהוא מסביר זאת בנימוק של תגמול נאמנים, מצופה היה שלכל הפחות יזעיף פנים לעבר השר שאנשיו נתנו לגיטימציה להפגנה שבה כיכבו יעלון, הנדל ואלדד.

למרבה ההפתעה – ההיפך קרה. נתניהו חיבק את כחלון, אימץ אותו בחום. האיש שמומחיותו בנטילת קרדיטים לא לו, שאינו מסוגל לפרגן לשר זולתו, הרעיף שבחים על ראשו של פותר המשבר, שר האוצר ויו"ר כולנו. חוץ מלחזור על המנטרה המפורסמת משכבר הימים "תהיו כחלונים", או להניף שלט "נטו כחלון", ביבי עשה הכל.

השרים שישבו סביב השולחן, אשר נוקבו ככברה, כל אחד בתורו, בחיצי הנקם של ראש הממשלה, ובפרט בימי ראשון שלאחר שהותו בסופ"ש משפחתי בקיסריה, הביטו זה בזה בהשתאות. בהפסקה שבין הדיונים, ייחסו כמה מהם את התנהגותו המוחצנת של נתניהו – למידת תלותו בכחלון. כעומק הנרגון, כך עומק הפרגון. ככל שנתניהו המתלונן על מר גורלו, הולך ומתקרב למועד פרסום ההמלצות, כך הולכת וגוברת תלותו במשה כחלון.

בחלוף שעה-שעתיים, ואחרי חיבור של עוד פיסת פאזל לתמונה, נפל לשניים מהשרים האסימון. נתניהו לא פירגן לכחלון למרות ההפגנות ובגלל ההמלצות המתקרבות, אלא יצא מגדרו דווקא בגלל השתתפות חברי הכנסת של כולנו בהפגנת הימין. מבחינתו, שכחלון ישחרר קיטור בכל דרך אפשרית, ובלבד שיישאר בקרון הממשלתי. אחד מהם העלה אפילו את ההשערה, שנתניהו מתואם עם כחלון גם בעניין הזה.

"איתנו הוא לא מדבר מילה על ההמלצות הצפויות", תיאר השבוע שר בממשלה שניסה לפתח שיחה עם נתניהו. "התגובה שלו בשיחות סגורות היא כמו תגובתו על הבמות. הוא מפטיר שזו לא שאלה של 'אם' אלא שאלה של 'מתי' ומתחמק מלהעלות את השאלה איך נגיב כשיגיע הרגע".

ההערכה של כמה מהשרים היא שיוצא הדופן שנתניהו משוחח אתו על תרחישים אפשריים, זהו שר האוצר כחלון. "לא שמענו באוזנינו", אומר אחד מהם, "אבל ההתנהלות ביניהם מרמזת שיש משהו באוויר. בשום מצב בעולם נתניהו לא היה יוצא מגדרו כדי לפרגן בבוקר שאחרי הפגנה נגדו שבה השתתפו שלושה חברי כנסת מהקואליציה. הוא מבין שכחלון בבעיה, הוא מבין שהבעיה במידה רבה משותפת לשניהם. שניהם לא רוצים את ההמלצות – מסיבות אישיות. ביבי חושש מהתוצאות וגם כחלון. בחירות בשבילו במצב הנוכחי עלולות להיות אסון".

בכל מה שנוגע לרצונו העז באריכות ימיה של הממשלה, כחלון לא שונה מיתר חבריו לשולחן השרים. כל אחד ממרכיבי הקואליציה לא בטוח שיוכל לשחזר את הישגי הקדנציה הנוכחית. ראשון המפסידים הפוטנציאליים הוא איווט שהצטרף באיחור וזכה בכל הקופה. אין שום ביטחון לביטחון, ואין כל ערובה שאחרי בחירות חדשות הוא ימשיך לשבת בלשכה היוקרתית מכולן – בקריה בתל אביב. גם לבית היהודי לא מובטחת קריירה מוצלחת מזו כשהם מחזיקים בתפקיד היוקרתי מכולם – ועושים בית ספר, בעיקר תקשורתי, לשופטים שהם אוהבים לשנוא. על החרדים מיותר לדבר, אם כי, כדרך המדור, עוד ידובר, תכף ומיד.

נותרנו עם כחלון, שגם הוא לא חף מחששות. הישגים של ממש, למעט הוזלת מחירים על מוצרי צפייה ודומיהם, הוא מתקשה להשיג. שוק הדירות בהקפאה עמוקה וגם בחזונו האופטימי למדי, תוצאה טובה יותר צפויה רק בעוד שנה. הסיעה שהוא עומד בראשה מפורקת מתוכה. גלנט כבר מזמן נחשב לנציג הליכוד בכולנו. אלי אללוף עלה השבוע לשידור וצידד בנמסיס הגדול, אבי גבאי. אחרים עושים שבת לעצמם – ולאו דווקא בהקשר של המרכולים. כחלון של היום הוא גנרל נטול חיילים.

משחק ידידות

לא רק נתניהו יעמוד למבחן הציבור עם פרסום ההמלצות, אלא גם כחלון. האיש שרץ לבחירות הקודמות במסווה של מי שיסייע להחלפת נתניהו, התייצב לצדו עם פרסום התוצאות. לא בשישים ושש אצבעות נוסדה הקואליציה, אלא בשישים ואחת – ובמרכזן עשר אצבעותיו של כחלון.

באומנות שמאפיינת את מי שבימיו בליכוד כונה 'הכייס המנומס' – כחלון עשה לגוש המרכז, את מה שש"ס של שנות התשעים עשתה למסורתיים. בימי התוצאות הדו-ספרתיות ש"ס לקחה מצביעים חילוניים והפכה אותם לחברי כנסת חרדים. כחלון לקח מצביעי שמאל-מרכז והפך אותם לח"כים שמתחזקים קואליציית ימין – שכמותה לא הייתה מאז ממשלתו האחרונה של שמיר.

ההצלחה הגדולה של כחלון בתחום הבינוי, לא נמדדת בשוק המקרקעין, אלא בענף הפרסום. במומחיות מעוררת השתאות, למרות שהוא מתחזק מיומה הראשון של הקואליציה את הממשלה הימנית ביותר בשני העשורים האחרונים – כחלון מצליח לשמר את תדמיתו מלפני הבחירות כאיש המרכז, המתון, המרסן, מגן ערכי הדמוקרטיה ויושבי מגדל השן.

במעין משחק שבו כל הצדדים מרוויחים, מסייעים לו בכך לאורך כל הדרך, ח"כי הבית היהודי. אלה מעלים חוקים שהם יודעים שהסיכוי להעברתם אפסי, בעוד כחלון נזעק להצהיר כי במשמרת שלו – החוקים לא יעברו. במשחק הידידות הזה, לא נדרשת הכרעה וגם לא תוצאה. מטרתו היחידה היא מכירת כרטיסים לעוד ועוד אזרחים תמימים.

לראשונה מאז הקמת הקואליציה, נדרש כחלון לעלות על המגרש ולשחק – ולא בכאילו. פרסום ההמלצות יאלץ אותו לבחור בפומבי בין שמאל לימין, בין הפלת הממשלה והליכה לבחירות לבין תחזוק ממשלת הימין ואובדן סופי של תדמית 'הקול השפוי'.

שרים הצופים מהצד בהתנהלותו של כחלון וביחסיו עם ראש הממשלה בטוחים כי ככל שזה תלוי באיש, הוא ינסה להעניק לנתניהו חבל הצלה. יש מי שבטוח שגם ההדלפה מסופ"ש האחרון, של שיחותיו הפנימיות בנוגע לאבי גבאי, הייתה בתזמון מושלם. כאילו לומר, אין כל הבדל בין בנימין לאברהם, בין נתניהו לגבאי.

הבעיה הגדולה היא תוכן ההמלצות, שיכלול כנראה הרבה יותר מענני טבק ואדי אלכוהול. בעניין הזה, אין צורך להסתמך על הדלפות אלא דווקא על הפרסומים הרשמיים, של ראש הממשלה עצמו - האיש היחיד מלבד החוקרים, שיודע במה הוא נחשד.

נאום כמו זה שנשמע בחג החנוכה – מלמד שנתניהו מבין כי ההמלצות הצפויות יעוררו סערה. שוב לא נשמעה המנטרה של 'מותר רה"מ מהמתנות – אין'. "מותר לקבל מתנות", ועוד שאר סיסמאות, יען כי גם ביבי יודע כי לא רק בכך יתמקדו ההמלצות. בעניין הזה, דומה כי מפכ"ל המשטרה שהדליק לנתניהו לחג החנוכה תבערת נפט ולא פך קטן, עשה עבודה טובה. כוחן של ההמלצות יהיה בהסתרתן עד כה מעין הציבור. עדותו הדרמטית של עד המדינה ארי הרו, נשמרה הרמטית – יחסית, ותיחשף לראשונה במסגרת ההמלצות. כך גם חקירותיהם של גורמים אחרים שמכרו מידע.

הניסיון של נתניהו להקדים פרסום להמלצה, נועד כדי להפוך את הפרסום עצמו למעין שידור חוזר של מה שכבר דובר וסוקר. נתניהו רואה בשבועות הקרובים מעין 'כחלון הזדמנויות' להפוך את הפרסום הצפוי מדרמטי לנדוש. מהבחינה הזאת, ההפגנות המוקדמות ברוטשילד, עושות לו טוב במידת מה כשהן מקדימות את המאוחר.

אלא שבסוף, גם כחלון יישב או יפיל, על סמך מה שיאמר הרחוב. ההנחה היא שאם מאתיים אלף איש יצאו לרחובות ברצף של הפגנות, גם כחלון יתקשה להישאר, אלא אם כן יצטייר גם אז כמי שנשאר כדי לירות בתוך הנגמ"ש בכינון ישיר על ראש-הממשלה. התובנה הזאת, מסבירה את מה שראינו השבוע בפתח ישיבת הממשלה. אין מלך בישראל, וגם לא שר אוצר. הרחוב יאמר את דברו וכולם ירקדו לפי חלילו.

מועצת הנכדים
חברי הכנסת של 'דגל' בהתייעצות אצל ראש הישיבה זצ''ל
חברי הכנסת של 'דגל' בהתייעצות אצל ראש הישיבה זצ''ל

עזבו אתכם מחוק מרכולים ומחוק מסורת ישראל שכבודם במקומם מונח. הכבוד האמור נובע אך ורק מכך שחוקים אלו ישיבו את ליצמן לשולחן הממשלה. מעבר לכך, פרסומים וכותרות יהיו, אך חנויות לא ייסגרו ורכבות לא ייעצרו. ראשי הערים, נחשדים כזכאים, יעשו את הספין שלהם לקראת הבחירות לרשויות. שבת עבורם היא לא מקור הברכה אלא מקור הבוחר. החרדים שלא יכולים להבליג לפסיקת הבג"ץ – יעבירו את מה שהם חייבים, ובא למרכול גואל. את יציבות הקואליציה לא יסכנו מרכולי תל אביב בשבת אלא מפגיני רוטשילד במוצאי שבת.

מי שמחזיקים אצבעות לשובו של השר לשעבר למשרד הבריאות, הם דווקא אנשי הפלג הירושלמי, וזאת בשל תפנית מהימים האחרונים – שעשויה להחזיר את פרסומי משרד הבריאות לדפי הביטאון. מסתבר, שמתחת לרדאר, ובעקבות איום בתביעה משפטית, הוחלט רשמית להסיר את החרם מעל פרסומי לפ"מ בהפלס, למעט במקרים בהם המשרדים לוקחים אחריות ישירה ומונעים זאת משיקולי מדיניות ועל אחריותם המשפטית. מי שלמדו זאת מכלי ראשון היו חברי הכנסת של דגל התורה, שזעמו על שר הפנים – שמודעה מטעם משרדו פורסמה בביטאון. כשדרעי בדק התברר לו שמדובר בהוראה מגבוה שהועברה לצוות המקצועי. אם בדגל התורה מצפים שדרעי יפעיל את סמכותו ויורה על חסימה משרדית ספציפית של פרסומים, הם מוזמנים לעלות לשידור ולהביע את תקוותם הכמוסה, מעל גלי תחנת השידור קול ברמה.

בחזרה לרכילות חוק המרכולים. אם יש חוק שחברי הכנסת החרדים היו צריכים להתאבד על העברתו, להצמיד אקדח לרקה, זהו בכלל חוק הגיוס, שתיקונו הולך ומתרחק ככל שמועד פרסום ההמלצות מתקרב. ככל שהקואליציה מחשבת את ימיה לאחור, כך קשה לראות את מרכיביה מתגייסים להעברת התיקונים לחוק הגיוס. בהיעדר חוק שיגן על תורת ישראל, נותרנו עם פרס הניחומים הלא משמעותי, של מסורת ישראל.

החדשות בתחום הגיוס לא מרנינות. אחרי שכמעט מבלי משים, נסלחה ונמחלה לכחלון התנגדותו להעברת פסקת ההתגברות, הסבירו לנו כמה מחברי הכנסת שהאלטרנטיבה לא כל כך גרועה. אמרו לנו שהעברת חוק עם שינויים מינוריים תקנה לנו שנה וחצי של שקט, תמשוך עוד קצת זמן באותו תלם שהנהיג מרן ראש הישיבה זצ"ל – מאז שנות התשעים עם העברת חוק טל.

מי שחלק על הקביעה וגרס שיש למצות עם כחלון את הדין הפוליטי היה יו"ר ש"ס אריה דרעי. מהשיחות שלו עם שר הביטחון איווט ליברמן, הבין דרעי שדווקא פסקת ההתגברות, שלא תתפרש כתמיכה ביוזמה חרדית אלא כעצירת התערבותו של הבג"ץ בהליכי החקיקה, תעבור לאיווט חלק בגרון, כמו ויסקי משובח. דרעי גם הזהיר שחקיקת חוק עם שינויים לא משמעותיים, עלולה להוביל לפסילה מיידית בבג"ץ. לא תוך שנה וחצי-שנתיים, אלא בתוך חודש-חודשיים.

כעת מתברר כי תמונת המציאות הרבה יותר עגומה. חוות דעת משפטיות שהונחו על שולחן חברי הכנסת החרדים גורסות, שחקיקה עם שינויים מינוריים תיפסל על הסף כבר במעבר הצר של דלת היועמ"ש לכנסת. מסרים דומים הועברו גם מלשכת היועמ"ש לממשלה.

ההיגיון המשפטי שעומד מאחורי הדברים הוא, שכל חקיקה שלא תסדיר את סוגיית אי-השוויון עליה הצביע בג"ץ, לא תאושר משפטית, בשלב של העלאה להצבעה. המשמעות הקואליציונית ברורה: אם היועמ"ש יעשה צחוק מהחוק עוד בשלב הצעתו, קשה לראות את ח"כי הליכוד וכולנו – מתגייסים ודוחפים את העברתו.

האופציה המשפטית שהעלה עו"ד מירון, ראויה ושורשית, אך ברמה הפרקטית נראית כלקוחה מתחום הפנטזיה המשפטית. לדברי חברי הכנסת, ההצעה שלו היא שהכנסת תכיר בלימוד התורה כשווה ערך לגיוס, ובכך, למעשה, ינוטרל רכיב אי השוויון לכאורה, עליו הצביעו שופטי הבג"ץ. דא עקא, והפלפול, שיסודו בהררי האמת, אומנם יכול להיאמר בשיחה מוסרית בהיכלי הישיבות, אך נעדר כל סיכוי ממשי, להיכתב עלי ספר החוקים של מדינת היהודים.

דומה שהפספוס הגדול הוא המרחב שהותירו חברי הכנסת לכחלון. לפני חודשיים-שלושה, כשההמלצות היו רחוקות וכחלון הצטייר כמגן בית המשפט העליון, הייתה לו הלגיטימציה הציבורית "לחטוא" בהעברת פסקת התגברות מצומצמת לטובת שימור הקואליציה. במצבו הנוכחי, כשהמפגינים ברחובות רוטשילד צובאים על מפתן דלתו, כחלון מעוקר מיכולתו. הסיכוי שיעביר חקיקה עוקפת בג"ץ לטובת החרדים, שווה ערך לסיכוי שנכד מסוים (לשם המשל בלבד), ייצא מגדרו ויפרגן לנכד מחצר מתחרה שמתמודד עמו ראש בראש, על כרטיס הכניסה למועצת הנכדים. קחו מספר, חברים צעירים, ועימדו בתור, היות ולפי ההתפתחות האחרונה, כלל לא בטוח שהתפנה מקום.

בעניין הזה, והפעם לא כמשל וגם לא כנמשל, אלא כמציאות כאובה, אי אפשר שלא לצטט את מה שהשמיע השבוע ח"כ חרדי בכיר: "רואים בחוש את המציאות של דור יתום, כשהאיש שבמשך שלושה עשורים הסכים לבזות את עצמו אך ורק כדי לשמר את עולם התורה, כבר לא נמצא. אם ר' אהרון לייב היה בשיא כוחו ותפארתו, הוא לא היה מאפשר לנו להתקשקש כמו תגרים על חוק המרכולים, כשגורל עולם התורה מצוי בסכנה".

חברי הכנסת החרדים אמורים היו להתכנס אתמול ולדון בעניין לאחר כתיבת השורות. מי ייתן וזכותו של רבי אהרון לייב זצ"ל, תעמוד להם ולנו. אם לא למעננו, למענו.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
יעקב ריבלין ואבי בלום...  
 08:30 27/12/2017

הם אלו שיסיתו שהחכים לא עושים כלום בענין השבת ואיןם להם ענין וכו' וכו',
יעשו, הם יצעקו למה אתם לא מסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר....

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
1
 
הגיע הזמן להבהיר לביבי ושות'...  
זילברשווילי 08:56 27/12/2017

את דברי חז"ל במשנה בבא מציעא פרק ד משנה ב בענין מי שלא עומד בדיבורו... כן שכבר היה תקדים בעם ישראל שהשלטון (מלוכה ) ניטלה משבט בנימין ...

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
2
 
קשקשן (ל”ת)
במבט בוחן 09:41 27/12/2017
3
 
שטויות!! אם ר' אהרון לייב היה בשיא כוחו היה זועק את זעקת השבת והמרכולים  
שבת זה חלק מהתורה 01:06 28/12/2017

מה ז"א? חייבים לזעוק את זעקת השבת וגם לדאוג לתורה. אם נבטח בהשם נראה הצלחה.

הוסף תגובה חדשה
הגב לתגובה זו
4
 
ההוראה האחרונה של ר' אהרן לייב הייתה להילחם על חוק המרכולים (ל”ת)
ירחמיאל 20:01 28/12/2017
5