close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
19.02.2018
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

התקנות החדשות שאושרו אתמול • סיכום מיוחד

אתמול נחתמו בכנסת התקנות לפטור בנות משירות צבאי מטעמי דת • 'בחדרי' בסיכום מיוחד על התנהלות הצבא בעשור האחרון מול הצהרות הדת הכוזבות, הבג"ץ שהביא לפסילת מעמדן של בנות רבות, החקיקה ב-2012, והתיקון לטובת מקבלות הפטור

3
הדפס
הרב רושגולד נציג הוועדה המייעצת לפטור בנות. צילום: פלאש 90
הרב רושגולד נציג הוועדה המייעצת לפטור בנות. צילום: פלאש 90

אתמול התקיים הדיון הסופי בתקנות חוק שירות בטחון, בו עבר תיקון מס' 18, המסדיר את התנהלות צה"ל בנושא הצהרות כזב של בנות חילוניות המצהירות כי הן דתיות ומבקשות לקבל פטור משירות בצבא מטעמי דת.

בדיון השתתפו ח"כים חרדים וכן השתתף הרב אברהם צבי רושגולד נציג הוועדה המייעצת לפטור בנות דתיות מגיוס. כאמור, בסיום הדיון, אושרו התקנות לחוק. 'בחדרי חרדים' עושה סדר.

בשנים האחרונות ישנה עליה תלולה במספר הבנות שמבקשות ומקבלות פטור על רקע דתי. עפ"י נתונים שהוצגו אתמול בדיון בוועדה המשותפת – חוץ ובטחון וועדת חוקה ומשפט, בשנת 2016 הגישו כ-17,000 בנות בקשה לפטור מטעמי דת, ובשנת 2017 כבר קפץ המספר לכ-19,000 - מספר שלכל הדעות גבוה משמעותית מכלל הבנות החרדיות והדתיות במחזור גיל הגיוס. והוא נובע מכך שיותר ויותר בנות חילוניות מנצלות את הפטור הניתן לבנות דתיות.

כבר לפני למעלה מ-10 שנים, זיהה הצבא כי מספר הבנות החילוניות המנצלות את הפטור הניתן לבנות דתיות – הולך וגדל, והם החלו לפעול בנושא בשני מישורים. ראשית, לבדוק יותר את שמות הבנות שמקבלות פטור שאינן משקרות. ושנית, לפעול מול בנות שנתפסו בהצהרת שקר ולתבוע אותן משפטית.

עוד בנושא:
המאבק החדש שהועלה מהאוב: גיוס בנות
כך התעלם עיתון יתד של נתי גרוסמן מ"גזירת גיוס הבנות" החדשה

באשר לחלק מהמקרים נוצרה לצבא בעיה כאשר לא אחת בת שנמצאה מקיימת אורח חיים חילוני לחלוטין, טענה להגנתה שבעת ההצהרה היא הייתה דתית ואחר כך חזרה בשאלה, ולכן אינה צריכה להתגייס, על אף שכעת הוכח שהיא איננה דתית.

בעקבות כך, ביקש הצבא להעביר חוק שבו נאמר שאם בת הייתה דתית, אם בתוך תקופה מסויימת מתברר שכעת היא איננה דתית מתבטל הפטור שלה. חוק זה עבר בשנת 2010 בממשלה, ובשנת 2012 בכנסת, כאשר הח"כים החרדים דרשו בזמנו להכניס בחוק סעיף שלפיו כל ביטול פטור יהיה על ידי ועדה מורחבת שתחליט בכך ולא על פי חייל אחד בלשכת הגיוס. כמו כן דרשו שהחוק יהיה רק הוראת שעה ל-3 שנים שלאחר מכן הוא מתבטל אוטומטית.

החוק עבר כאמור ב-2012 בהתנגדות החכי"ם, אולם הם המשיכו לשבת בקואליציה לאחר שהתקבלו דרישותיהם הנ"ל.

החוק טרם נכנס לתוקף עד אתמול עקב כך שלא הועברו לו תקנות בחוק, אולם הצבא המשיך לחפש בנות שמשקרות לגייס אותן, ולהגיש נגדן תביעות משפטיות במידה והן לא מסכימות להתגייס. אחת התביעות התגלגלה עד לבג"ץ, שם טענה הבחורה כי זה שהיא מצטלמת בלבוש מינימלי, מחללת שבת, מחזיקה קשר עם בנים וכו', זה לא רלוונטי לעניין הדיחוי שהוא מחייב נטו הצהרה על שמירת כשרות והצהרה על אי נסיעה ברכב בשבת.

לפני כשנתיים וחצי הכריע הבג"ץ שאין קיום לטענת הבחורה ובשביל לקבל פטור, עליה להיות דתיה. לפי הכרעת הבג"ץ, החוק הותיק שנחקק בתשל"ח בהנחיית הרב שך אינו באמת פוטר את הבנות משמירת כל המצוות, וממילא הצבא יכול לבטל לה את הפטור. כמו כן קבע הבג"צ שבאופן כללי על הצבא לבדוק שהפטור ניתן כדין.

בפסק הדין כתבה שופטת הבג"ץ ע. ברון: "לעתירה צורפו תמונות שפורסמו על ידי העותרת עצמה ועל ידי בן זוגה ברשת הפייסבוק, המעידות שכבר מעת הגשת הבקשה הראשונה לפטור מטעמים שבהכרה דתית וכך עד היום, העותרת אינה מקיימת אורח חיים דתי. מבלי להיכנס לפרטים, ייאמר כי מדובר במספר תמונות שבהן מצולמת העותרת בלבוש... ובלבוש אחר שאינו תואם אורח חיים דתי; וכן בתמונות אחרות שבהן העותרת נראית כשהיא נוסעת ברכב, סועדת במסעדה, רוחצת בחוף הים וכן הלאה, כאשר ביחס לתמונות אלה נכתב בדף הפייסבוק במפורש כי הן צולמו בשבת.

"יובהר" , הוסיפה השופטת. "כי אין באמור משום הבעת עמדה כלשהי לעניין לבושה או עיסוקיה של העותרת, והדברים נאמרים אך ורק בהתייחס להצהרותיה שלה כי היא מקיימת אורח חיים דתי. בתצהיר שהגישה במהלך הדיון בעתירה אמנם הכחישה העותרת כי התמונות צולמו בשבת – ואולם מדובר בהכחשה סתמית וגורפת, מבלי שנאמר מתי ובאלה נסיבות נערכו הצילומים לגרסתה; ובהתייחס לתמונות שבהן הלבוש של העותרת אינו תואם אורח חיים דתי לא נאמר דבר, והשתיקה מדברת בעד עצמה.

"התמונות כשלעצמן" , כתבה השופטת, "שיובהר כי הן מוצגות בפייסבוק באופן פומבי ולעיני כל, ובמיוחד כשהן מצטרפות לחוסר ההתמצאות שגילתה העותרת בענייני הדת בריאיון שנערך לה בלשכת הגיוס, מלמדים כי תצהירה של העותרת שניתן לשם קבלת הפטור מגיוס מטעמים שבהכרה דתית, ושעליו אף מבוססת העתירה דנן, אינו תצהיר אמת. משכך העותרת אינה זכאית לפטור המבוקש, ואין כל צידוק להפלותה בעניין זה על פני נשים אחרות הנושאות בנטל השירות בצבא".

"פרטים אלה - שמירת כשרות ואי-נסיעה בשבת - אינם בבחינת רשימה סגורה, היינו, שניים אלה, ושניים אלה בלבד. שהרי אין להעלות על הדעת, דרך משל, שבת, העוברת על כל ל"ט אבות-מלאכות האסורות בשבת, אך אינה נוסעת בשבת, שיכול ותצהיר, שטעמים שבהכרה דתית מונעים הימנה לשרת בשירות ביטחון. מסקנה משונה זו מסכלת היא לחלוטין את כוונת המחוקק ואת מטרת החוק. אמור מעתה, ששני פרטים אלה אינם אלא דוגמאות - ברורות, פשוטות, וידועות לכל בת-בי-רב דחד יומא - כאורח חיים מחייב למי שטוענת, כי טעמים שבהכרה דתית מונעים הימנה לשרת, ולא ללמד על עצמן יצאו אלא ללמד על כללו של המונח 'הכרה דתית' יצאו, שפירושו, הכרה דתית שיש עמה אורח חיים דתי, ושמביאה היא לכלל אורח חיים כזה." , נכתב בפסק הדין.

השופטת ברון הסבירה את בדיקות הצבא, "מטבע הדברים, נשים שאינן דתיות עלולות לנצל את הקלות היחסית שבה ניתן לקבל פטור משירות צבאי מטעמים שבהכרה דתית – והחשש הוא מפני תופעה של השתמטות מגיוס בקרב נשים".

כידוע לבג"צ יש סמכות לפרש את החוק, ומשכך הצבא המשיך בפעילותו כאשר מספר חוקרים בודקים ברשתות החברתיות את פעילות הבנות המצהירות על דת, כאשר כעת כבר הייתה לצבא גושפנקא חוקית לבטל את הפטור למי שאינה דתיה ללא שום דין ודברים בשל הכרעת בג"צ.

בשנה האחרונה ביטל הצבא באופן חד צדדי על פי נוהל זה את הפטור לכ-240 בנות שנתפסו שהן חילוניות.

התקנות שהועברו אתמול לחוק שנחקק ב-2012 קובעות את הכללים לביטול פטור לבנות שנתפסו משקרות, כאשר מחד נכנס לתוקף החוק שעבר שהצבא יכול לבטל הענקת פטור (מה שנעשה כבר היום בשטח על פי בג"ץ), אולם במקביל מקבע את המחסומים ששמו הנציגים החרדים על היכולת של הצבא לבטל פטור באופן שרירותי.

יצויין כי חברי הכנסת החרדים טוענים כי גם פעילות הצבא על פי בג"צ נעשית שלא בסמכות ושלא על פי חוק ובמהלך הליכי החקיקה הביעו מחאתם על כך, אולם בפועל הצבא מתנהל כך ועל כן הותקנו התקנות.

למרות זאת, מאחר ומדובר בחוק שכולו מנוגד להשקפה החרדית מאחר והוא עוסק בגיוס בנות לצבא שלדעת גדולי ישראל הוא באיסור יהרג ואל יעבור לכל בת - חרדית כחילונית - הצביעו חברי הכנסת נגד החוק.

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות    
צה"ל : לטוב לנו בזה ובבא. (ל”ת)
 18:12 14/02/2018
1
 
     חז"ל הורו: שבמלחמת מצווה יוצאים להילחם, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה. ולא אמרו שיש נדנוד של בעיה בחיול נשות ישראל. (ל”ת)
חז"ל=יותר מעסקנים. לענ"ד הרצוצה והמושפלס 23:40 14/02/2018
 
היות וכוחם של המפלגות החרדיות בעת הזאת רב ביותר, היה על החכים החרדים לקבוע חוק עוקף בגץ, שרק 2 הדברים האלו קובעים שהיא דתייה. (ל”ת)
 21:55 14/02/2018
2